תפיסות משתמשים צעירים כלפי הטרדות מיניות ברשת ודרכי ההתמודדות עמן

המכללה האקדמית ספיר

המחלקה לתקשורת

עבודה סמינריונית (מחקר כמותי)

תפיסות משתמשים צעירים כלפי הטרדות מיניות ברשת ודרכי ההתמודדות עמן

סמינר מדיה חדשים וחברה

סמסטר ב', 2025

תוכן עניינים

מבוא ‎1‎
סקירת ספרות ‎3‎
העידן הדיגיטלי ‎3‎
הרשתות החברתיות ‎3‎
תיאוריית השימושים והסיפוקים ‎5‎
הטרדות מיניות ‎6‎
הטרדות מיניות ברשת ‎6‎
תנועת ‎MeToo‎# ‎7‎
דרכי התמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות ברשת ‎9‎
שיטת המחקר ‎12‎
מטרת המחקר ושאלות המחקר ‎12‎
מערך המחקר וכלי המחקר ‎12‎
אוכלוסיית המחקר ‎13‎
הליך המחקר ‎13‎
ניתוח הנתונים ומגבלות המחקר ‎14‎
ממצאים ‎15‎
אופן השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות ‎15‎
תפיסות המשתמשים כלפי הטרדות מיניות ברשת ‎17‎
דרכי ההתמודדות של המשתמשים עם תופעת ההטרדות המיניות ברשת ‎19‎
דיון ומסקנות ‎23‎
אופן השימוש באינטרנט ‎23‎
תפיסות המשתמשים כלפי הטרדות מיניות ברשת ‎24‎
דרכי ההתמודדות של המשתמשים עם תופעת ההטרדות המיניות ברשת ‎25‎
סיכום ‎28‎
ביבליוגרפיה ‎30‎
נספחים ‎34‎
שאלון המחקר וטופס ההסכמה ‎34‎

מבוא

בעשורים האחרונים הפכו האינטרנט והרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. הטלפון הנייד מאפשר גישה רציפה לרשת מכל מקום, והרשתות החברתיות משמשות את משתמשיהן לתקשורת בינאישית, לצריכת חדשות, לבידור וליצירת קשרים חדשים (בוניאל-ניסים ודולב-כהן, 2013; לב-און וקול, 2014; רוט-כהן ולהב, 2020). לצד היתרונות הרבים, המרחב המקוון חושף את משתמשיו גם לסיכונים של אלימות ופגיעה, שלא תמיד ניתן לפקח עליהם (למיש ואחרים, 2009). אחת הפגיעות הבולטות והשכיחות במרחב זה היא הטרדה מינית. נתונים שנאספו בארצות הברית מלמדים כי כ-41% מהמבוגרים חוו הטרדה כלשהי ברשת, וכי שיעור מי שחוו הטרדות חמורות, ובהן הטרדה מינית, עלה מ-18% בשנת 2017 ל-25% בשנת 2021 (‎Pew‎ ‎Research‎ ‎Center‎, ‎2017‎; ‎Vogels‎, ‎2021‎). גם בישראל, יותר משליש מהפניות לקו הסיוע של איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2023 עסקו בפגיעות מיניות (בן-חורין, 2024).

התפתחות הטכנולוגיה מולידה צורות חדשות של פגיעה מינית מקוונת. מחקרים עדכניים מתארים את השימוש בדימויים מיניים מזויפים או מעובדים דיגיטלית, ובהם סרטוני "דיפ פייק", כצורה מתפתחת ומזיקה של פגיעה מינית מבוססת דימויים (‎Flynn‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2022‎; ‎Umbach‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2024‎). סקר שנערך בעשר מדינות מצא כי אחד מכל שבעה משיבים חווה איום בהפצת תמונות אינטימיות שלו, וכי צעירים מדווחים על כך בשיעור גבוה יותר (‎Henry‎ & ‎Umbach‎, ‎2024‎). בישראל דווח על זינוק במספר הפניות בנושא פגיעות ברשת, ובהן הפצה של תמונות מזויפות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (צ'רני, 13.06.2024).

במקביל, תנועת ‎MeToo‎# הגבירה את המודעות הציבורית להטרדות מיניות ואפשרה לנפגעים ולנפגעות לשתף את חוויותיהם ברשתות החברתיות (בר-צדק ודוד, 2023; דיין-גבאי, 2020; קינן, 2021). זאת על רקע סיקור תקשורתי שהתאפיין לאורך שנים בהיקף מצומצם ובהנצחה של דפוסים מגדריים מקובעים (להב, 2008; בן עטר ואחרים, 2021). עם זאת, העלייה במודעות אינה מתורגמת בהכרח לדיווח ולפנייה לעזרה. סקירת ספרות עדכנית מצאה כי נפגעי סחיטה מינית מקוונת נוטים שלא לדווח על הפגיעה, בין היתר בשל בושה וחוסר אמון ברשויות (‎Ray‎ & ‎Henry‎, ‎2025‎), ובישראל כמחצית מתיקי החקירה בגין פגיעות מיניות בקטינים באמצעות האינטרנט נסגרו (בזק, 2022). לפיכך, חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים את חשיבותם של חינוך, הסברה ומנגנוני תמיכה נגישים (גלעדי, 2017; מבקר המדינה, 2022; גפן, 09.02.2023).

מטרת העבודה היא לבחון את תפיסותיהם של משתמשי אינטרנט בגילאי 18-35 כלפי הטרדות מיניות ברשת ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם התופעה. קבוצת גיל זו נבחרה משום שהיא המחוברת ביותר לאינטרנט ולרשתות החברתיות, ומשום שהיא חשופה להטרדות מקוונות בשיעור גבוה במיוחד (‎Pew‎ ‎Research‎ ‎Center‎, ‎2024‎; ‎Vogels‎, ‎2021‎). המחקר נערך בשיטה כמותית, באמצעות שאלון מקוון, ומבקש לענות על שלוש שאלות: מהו אופן השימוש של המשתמשים באינטרנט וברשתות החברתיות, מהן תפיסותיהם כלפי הטרדות מיניות ברשת, ומהן דרכי ההתמודדות שלהם עם התופעה.

העבודה בנויה כך: פרק סקירת הספרות עוסק ברשתות החברתיות ובתיאוריית השימושים והסיפוקים (‎Katz‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎1973‎), בהטרדות מיניות ברשת ובהשפעתה של תנועת ‎MeToo‎#, ובדרכים להתמודדות עם התופעה. לאחר מכן מוצגת שיטת המחקר, ובהמשך מוצגים ממצאי השאלון. פרק הדיון מקשר בין הממצאים לבין הספרות, ופרק הסיכום מציג את המסקנות העיקריות, את מגבלות המחקר ואת הכיוונים למחקר עתידי.