הַשִּׁיטָה הַפֵיאוֹדַלִית (Feudalism) הייתה מערכת פוליטית, כלכלית וחברתית שהייתה נפוצה באירופה של ימי הביניים, בעיקר בין המאה ה-9 למאה ה-15. שיטה זו התבססה על מבנה היררכי שבו המלך או השליט העליון העניק אדמות (פיאודים) לאצילים בתמורה לנאמנות ושירות צבאי, והאצילים בתורם העבירו חלק מהאדמות לאבירים או וסאלים בדרג נמוך יותר. האיכרים והצמיתים, שבתחתית הסולם החברתי, חיו באחוזות חקלאיות ועבדו את האדמה בתמורה להגנה, אך היו כפופים לחלוטין לאדוניהם. השיטה הפיאודלית יצרה מערכת של תלות הדדית, אך גם של שליטה נוקשה, והיא השפיעה עמוקות על מבנה החברה, הכלכלה והפוליטיקה של התקופה.
עבודות אקדמיות על השיטה הפיאודלית עוסקות בנושאים כגון מקורותיה והתפתחותה של המערכת, השוואות בין מודלים פיאודליים באירופה ובמזרח התיכון, תפקוד כלכלי של האחוזה הפיאודלית, מבנה חברתי ומעמדי, והשלכות השיטה על מוסדות דת, שלטון ומשפט. סוגי העבודות כוללים סקירות היסטוריות, ניתוח טקסטים מתקופת ימי הביניים, השוואות בין אזורים גאוגרפיים, ודיונים תאורטיים על המושג פיאודליזם והשימוש בו במחקר ההיסטורי.
תקציר: סיכום הקורס היסטוריה כלכלית - 10933 | תוכן העניינים | שיעור ראשון: 1 | שיעור שני: 8 | שיעור שלישי: 17 | שיעור רביעי: 16 | שיעור חמישי: 34 | שיעור שישי: 42 | שיעור שביעי: 53 | שיעור שמיני: 59 | שיעור תשיעי: …