עבודות אקדמיות על תורת האצילות של פלוטינוס

תורת האצילות של פלוטינוס היא עיקרון מרכזי בפילוסופיה הנאופלטוניסטית, המסביר את היווצרות המציאות כרצף של השתלשלות מן ה"אחד" – ישות עליונה, פשוטה ומוחלטת. לפי פלוטינוס, כל היש נובע מהאחד באורח הדרגתי, מבלי לפגוע בשלמותו: תחילה נובע השכל (nous), ממנו נובעת הנפש (psyche), ולבסוף העולם החומרי. תהליך זה מכונה "אצלה" (emanation), והוא מתאר בריאה שאינה חד-פעמית אלא זרימה מתמדת של קיום מהאחד. תורת האצילות מבטאת רעיון של אחדות מטאפיזית, ולפיו כל היש שואף לשוב ולהתחבר למקורו העליון – האחד.