תקנת השוק היא עקרון בדין האזרחי הקובע כי רוכש בתום לב ובתמורה נכס ממוכר שנראה כבעל הזכות למכור אותו, יזכה בהגנה משפטית על רכישתו גם אם יתברר מאוחר יותר שהמוכר לא היה הבעלים האמיתי. מטרתה של התקנה היא להגן על היציבות והביטחון במסחר ולאפשר את קיומם של עסקאות יומיומיות ללא חשש מתביעות של בעלים קודמים. עם זאת, התקנה חלה רק כאשר הרוכש נהג בתום לב, שילם תמורה מלאה, ורכש את הנכס מאדם שמבחינה חיצונית נראה כבעלים החוקי. התקנה מאוזנת מול זכות הקניין של הבעלים המקורי, כך שבמקרים של חוסר תום לב או חשד סביר מצד הרוכש, היא לא תעמוד לו להגנה.
בעבודות אקדמיות בנושא תקנת השוק נבחנים היבטים שונים של האיזון בין הגנת הקניין לבין הצורך ביציבות מסחרית. רבות מהעבודות עוסקות בהשוואה בין הדין הישראלי לבין שיטות משפט אחרות, בניתוח פסיקה מרכזית של בתי המשפט ובבחינת יישום התקנה במקרים של מקרקעין לעומת מטלטלין. חלק מהעבודות הן עיוניות ותיאורטיות, המעמיקות בהצדקות הנורמטיביות של התקנה וביסודותיה הערכיים, בעוד אחרות נוקטות גישה יישומית וכוללות ניתוח מקרים משפטיים, הצעות לרפורמה חקיקתית או דיון במתח שבין תום הלב של הרוכש לבין זכותו של הבעלים המקורי.
תקציר: שאלה 1: | מהו העיקרון המרכזי שמבחין בין זכות קניינית לזכות חוזית בתיאוריה הקלאסית? | א. זכות קניינית היא זכות כלפי העולם ביחס לנכס, בעוד הזכות החוזית מחייבת רק את הצדדים להסכם | ב. זכות קניינית מוגבלת בזמן ובחוזה אין מגבלת זמן | ג. …
תקציר: סיכום קורס דיני קניין | תוכן עניינים | שיעור מס' 1 4 | 3 שאלות בנושא זכות קניינית 4 | מאפיינים מרכזיים של זכות קניינית 5 | אילו זכויות ניתן להוציא מהקניין? 5 | שיעור מס' 2 6 | מקרקעין 6 | מיטלטלין 6 …