עבודות אקדמיות על חומצת לואיס

חוּמְצַת לוּאִיס (Lewis Acid) היא חומר כימי היכול לקבל זוג אלקטרונים מאטום או מולקולה אחרת, ובכך ליצור קשר קואורדינטיבי. ההגדרה של חומצה ובסיס לפי גילברט ניוטון לואיס מרחיבה את הגדרת החומצה מעבר לפרוטונים (כפי שמופיע בהגדרת ברונסטד־לאורי), ומתמקדת בהתנהגות האלקטרונית של החומר. חומצות לואיס כוללות יונים או מולקולות חסרות זוג אלקטרונים בלתי קושרים, כמו +H, +AlCl₃ או BF₃, אשר יכולות לקלוט אלקטרונים ממולקולה אחרת – שהיא בסיס לואיס. הגדרה זו שימושית במיוחד בכימיה אורגנית ואי־אורגנית, ובתחום הקטליזה, שם מתקיימים אינטראקציות רבות שאינן כוללות בהכרח שחלוף של פרוטונים.

עבודות אקדמיות על חומצת לואיס עוסקות בנושאים כגון זיהוי חומצות ובסיסים לפי מודל לואיס, השוואה בין מודלים חומציים שונים, תפקידן של חומצות לואיס בתגובות אורגניות ובליגנדים מתכתיים, וניתוח של תגובות קטליטיות שבהן מעורבות תרכובות המקבלות אלקטרונים. סוגי העבודות כוללים ניסויים מעבדתיים, חישובים כימיים קוונטיים, הדמיות של מבנים מולקולריים, וסקירות תאורטיות של מושג החומצה מזווית אלקטרונית ומבנית.