מַגִּיסְטְרָאטִים (Magistrates) היו בעלי תפקידים רשמיים ברפובליקה הרומית ובמערכות שלטון שונות לאורך ההיסטוריה, שתפקידם היה למלא סמכויות שלטוניות, שיפוטיות, מנהליות וצבאיות. ברומא העתיקה, המגיסטראטים נבחרו על ידי האזרחים, ולכל אחד מהם הייתה סמכות מוגדרת, דרגת חשיבות שונה ותחום אחריות מסוים. בין התפקידים המרכזיים היו הקונסולים, הפרייטורים, הקווסטרים והצנזורים. סמכותם נבעה מ"מנדט עממי" (auspicium) ו"סמכות פיקודית" (imperium), ולעיתים כללה גם יכולת לפסוק ולהטיל עונשים. המגיסטראטים נתפסו כחלק מהאיזונים והבלמים של הרפובליקה, אך גם ככלי לשליטה של האליטה הפטריקיאנית במוסדות השלטון.
עבודות אקדמיות על מגיסטראטים עוסקות בנושאים כגון המבנה המוסדי של הרפובליקה הרומית, השוואה בין סוגי מגיסטראטים ותפקידיהם, התפתחות הרעיון של ייצוג ונבחרי ציבור, הקשר בין סמכות חוקית לכוח פוליטי, והשפעת דגם המגיסטראטים על תפיסות של שלטון ומשפט באירופה הקדם־מודרנית. סוגי העבודות כוללים ניתוחים של מקורות היסטוריים ומשפטיים, מחקרים על דינמיקות פוליטיות ברומא, סקירות תאורטיות של מוסדות שלטון קדומים, והשוואות בין מערכות ממשל רומיות לבין דגמים עכשוויים של סמכות שיפוטית ומנהלית.
תקציר: רומא: אימפריאליזם ואימפריה | תוכן עניינים | רומא ואיטליה 5 | בעיית המקורות 6 | תקופת המלוכה 7 | הרפובליקה 8 | קונסולים וקוואיסטורים 9 | דיקטאטור ומאגיסטר אקוויטום 10 | אספת הקנטוריות 10 | פאטריקים ופלבאים 10 | מוסדות הפלבס 11 | הדקמווירים, …