תחומים
אי-שוויון והסללה במערכת החינוך בישראל בראי הסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל"
#14115- תחומים: חינוך, סוציולוגיה
- נושאים: אוריינטציה לעתיד, אי שוויון, אי שוויון בחינוך, אי-שוויון חברתי, אפליה, גזענות, הון כלכלי, הון תרבותי, החברה הישראלית, היררכיה אתנית, הסללה, הרברט גינטיס, השכלה, זהות מקצועית, חינוך מקצועי, מורים מזרחים, מזרחים, מערכת החינוך, מערכת החינוך בישראל, מריטוקרטיה, סאלח, פה זה ארץ ישראל, סדרות טלוויזיה, סוציולוגיה, סוציולוגיה של החינוך, סמואל באולס, עולים ממרוקו, עוני, עיקרון ההתאמה, עלייה, פייר בורדייה, פערי השכלה, פרדיגמת הקונפליקט, קיפוח המזרחים, קליטת עלייה, ריבוד חברתי, רנדל קולינס, שוויון הזדמנויות, שנות החמישים, תיאוריית הקונפליקט
- סמסטר: 2025ב
שם הקובץ:
- היקף: 1907 מילים, 9 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 8
להורדת הפריט
- מחיר: ₪110.00
עבודה מסכמת
אי-שוויון והסללה במערכת החינוך בישראל בראי הסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל"
2025
תוכן עניינים
מבוא 1
אי-שוויון והסללה בפרק הרביעי של הסדרה ובמציאות העכשווית 2
הון תרבותי, הון כלכלי והסללה 2
אי-שוויון הזדמנויות והיעדרה של מריטוקרטיה אמיתית 2
מערכת החינוך כמנגנון שליטה בראי הפרדיגמה הקונפליקטואלית 2
הקשר בין החינוך לעולם העבודה ועקרון ההתאמה 3
ניתוח מאמרים עדכניים על אי-שוויון והסללה בחינוך 4
סיכום ומסקנות 5
הצעות לשיפור מערכת החינוך 5
ביבליוגרפיה 7
מבוא
שאלת השוויון במערכת החינוך מלווה את החברה הישראלית מראשית ימיה. בשנות החמישים והשישים נקלטו בישראל עולים רבים מארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון, ובהם עולים רבים ממרוקו, ומערכת החינוך נדרשה לשלב את ילדיהם לצד ילדי החברה הוותיקה. הסדרה התיעודית "סאלח, פה זה ארץ ישראל" מבקשת לחשוף את הפן הסמוי של תהליך הקליטה, והפרק הרביעי בה מציג את הפער התרבותי בין העולים ממרוקו לבין הממסד הוותיק ואת השלכותיו על מקומם של ילדי העולים במערכת החינוך.
הסוציולוגיה של החינוך מציעה כמה מסגרות להבנת תהליכים אלה. בורדייה (Bourdieu, 1979/1984) הראה כי ההון התרבותי של המשפחה, ובכלל זה השפה, הטעם והרגלי הצריכה התרבותית, מתורגם להצלחה במוסדות החינוך, שכן מוסדות אלה מתגמלים את התרבות של הקבוצות השליטות. באולס וגינטיס (Bowles & Gintis, 1976) טענו כי בית הספר משכפל את ההיררכיה של שוק העבודה הקפיטליסטי, וקולינס (Collins, 1971) הציע לראות בדרישות ההשכלה זירה של מאבק בין קבוצות סטטוס. לצד ההון התרבותי, גם להון הכלכלי משקל רב: ברוקס-גאן ודנקן (Brooks-Gunn & Duncan, 1997) הראו כי עוני משפחתי פוגע בהתפתחותם ובהישגיהם של ילדים באמצעות מנגנונים של בריאות, סביבה ביתית ומשאבים לימודיים.
חשיבותו של הדיון אינה היסטורית בלבד. נתונים עדכניים מלמדים כי אף שפערי ההשכלה בין קבוצות המוצא באוכלוסייה היהודית הצטמצמו מאז אמצע שנות התשעים, הם לא נעלמו (Bleikh & Epstein, 2025). מחקרים עדכניים מצביעים גם על כך שההסללה ממשיכה לעצב את אי-השוויון: מטא-אנליזה בינלאומית מצאה כי הסללת תלמידים אינה משפרת את רמת ההישגים הכוללת אך מגבירה את אי-השוויון (Terrin & Triventi, 2023), ומחקר שנערך בקרב תלמידי החינוך המקצועי בישראל הראה כיצד הפגיעות המבנית של תלמידים אלה מעצבת את האופן שבו הם רואים את עתידם (Eini et al., 2024). במקביל, ההיררכיה האתנית במערכת החינוך ממשיכה להשפיע גם על זהותם של מורים ממוצא מזרחי (Avissar, 2023).
מטרת העבודה היא לנתח את הפרק הרביעי בסדרה באמצעות מושגי יסוד בסוציולוגיה של החינוך, ובהם הון תרבותי, הסללה, מריטוקרטיה ועקרון ההתאמה, ולבחון באיזו מידה התהליכים המתוארים בו ממשיכים להתקיים במערכת החינוך בישראל כיום. החלק הראשון של העבודה עוסק בהון התרבותי והכלכלי ובקשר שלהם להסללה, באי-שוויון ההזדמנויות ובהיעדרה של מריטוקרטיה אמיתית, במערכת החינוך כמנגנון שליטה מנקודת המבט של הפרדיגמה הקונפליקטואלית, ובקשר בין החינוך לעולם העבודה. החלק השני מנתח שני מאמרים עדכניים הנוגעים לאי-שוויון ולהסללה בחינוך בישראל, והעבודה נחתמת בסיכום, במסקנות ובהצעות לשיפור מערכת החינוך.
