אפילוג, סיכום של חלק 8 בספר מבוא לתקשורת המונים
#13833- תחומים: סוציולוגיה, תקשורת
- נושאים: אינטראקטיביות, אינטרנט, אמצעי תקשורת, דיגיטציה, המון, חקר התקשורת, מדיה חדשים, עתיד התקשורת, פילוח שוק, קהל, תיאוריות תקשורת, תקשורת המונים, תקשורת המונים עצמית
- קורס: מבוא ללימודי תקשורת - 10408
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 844 מילים, 4 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪9.00
חלק 8: אפילוג
מקורותיו של רעיון תקשורת ההמונים
המושג "תקשורת המונים" נטבע בשנות העשרים או השלושים של המאה העשרים והתייחס לאפשרויות החדשות לתקשורת המיועדת לציבור הרחב, שהציעו העיתונות, הרדיו והקולנוע. אמצעים אלה הרחיבו את הקהל הפוטנציאלי אל מעבר למיעוט יודעי קרוא וכתוב, וגם הסגנון התעשייתי וההיקף של ארגון ההפקה וההפצה היו חדשים במהותם. אפשר היה להעביר תוכן זהה לאוכלוסיות גדולות במדינות לאום, ולעתים קרובות נשא התוכן גושפנקה של בעלי הכוח הפוליטי והחברתי. כל אלה התרחשו בהקשר של מדינות לאום מתועשות וריכוזיות, של ערים גדולות, של אימפריאליזם ושל מלחמות הרות אסון שגייסו אוכלוסיות שלמות.
המשמעות המוקדמת של המושג שאבה יותר מראיית הציבור כ"המון" מאשר מרעיון כלשהו של תקשורת בין בני אדם. ההמון נתפס במונחי גודל, אנונימיות, בורות והיעדר יציבות ורציונליות, ולכן גם כפתוח לשכנוע וכזקוק לפיקוח מצד המעמדות העליונים והמנהיגים. גם במהפכה הרוסית של 1917 גויסה תקשורת ההמונים למשימת אינדוקטרינציה, על סמך הנחות יסוד דומות. עם התפתחות מדע התקשורת התגבש מודל עיוני מבוסס יותר: ריכוזיות בייצור התכנים במספר מועט של אפיקים גדולים והפצה חד-כיוונית מן המרכז לפריפריה, ארגון לפי היגיון השוק או במתכונת שידור ציבורי, תוכן פתוח לכול בפורמטים סטנדרטיים אך נתון לפיקוח נורמטיבי ופוליטי, המוני נמענים פזורים ואנונימיים, וייחוס כוח רב להשפיע וליידע.
סיכום של החלק:
מקווייל, ד. (2014). אפילוג. בתוך: מבוא לתקשורת המונים (מהדורה שישית, עמ' 619-632). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
