אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות – סיכום פרק 1.12. הכנסייה והמדינה בעידן של מהפכה

אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. הנצרות: דת הממלכה בין שליטה ומגוון

תוכן עניינים

הכנסייה ערב המהפכה 1
הכנסייה בצל המהפכה 2
פלורליזם, בדלנות והתפוצות: 1991-2000 3

1.12. הכנסייה והמדינה בעידן של מהפכה

הכנסייה ערב המהפכה
על אף הרפורמות שנקט הקיסר הייה סלאסה ואף שהצליח לרתום את הכנסייה האורתודוקסית לשירות מוסד הקיסרות, לא נפגע כוחה האוטונומי של הכנסייה במידה ניכרת. ראשי הכנסייה, כמריה ונזיריה שמרו על קשר ישיר עם המונים, וקשר זה שיקף גם את נטיותיהם שלהם לביזוריות ולאוטונומיה אזורית. קשר עממי זה היה לעיתים גם לרועץ לכנסייה.
מבחינה כלכלית הייתה הכנסייה אחד המוסדות העשירים ביותר במדינה שנמנתה עם העניות בעולם. עושרה נצבר בעיקר מאוכלוסיית האיכרים באמצעות מסים ועבודות כפייה. על פי המסורת, שליש מכלל קרקעות המדינה היו בבעלות הכנסייה, ואילו ממצאי המחקר המודרני העמידו את שיעור הקרקעות שמוסה על 20% עד 30% מכלל האדמות. עושר זה כמעט ולא הוחזר למאמינים בדמות שירותי חינוך, משפט או סעד. יחסים נצלניים אלה הולידו עוינות עממית גוברת כלפי הכנסייה, ובמקביל טיפחו בקרב הכמורה אינטרס מובהק לשמר את השיטה הפאודלית. באזורי הדרום שנכבשו בימי מנליק אף נתפסה נוכחות הכמרים על ידי ההמונים המקומיים כחלק ממערך של שיעבוד כלכלי יותר מאשר כמערכת רוחנית.
חוקרים רבים סבורים כי הכנסייה כשלה גם בהיענות לאתגר המודרניזציה החינוכית. בשנות……………

**סיכום פרק 1.12. מתוך הספר ארליך, ח., סלמון, ה. וקפלן, ס. (2003). אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.