יחסי עזרה: השפעת הצדקת המערכת החברתית וההזדהות עם קבוצות פנים או חוץ, על סוג העזרה הניתנת

[מוסד לימודים]

[פקולטה/חוג]

עבודה סמינריונית בקורס:
יחסי עזרה

בנושא:

השפעת הצדקת המערכת החברתית וההזדהות עם קבוצות פנים או חוץ, על סוג העזרה הניתנת

מגישים:
[שם ות.ז.]
[שם ות.ז.]

תוכן העניינים

מבוא 3
עזרה כתחום מחקר 4
ההזדהות עם קבוצת פנים 7
הצדקת המערכת החברתית 7
מטרת המחקר והשערת המחקר 10
שיטת המחקר 11
נבדקים 11
מערך המחקר 12
כלים 12
הליך 13
ממצאים 14
סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 14
בדיקת השערות 14
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19
נספח א' – ניתוחים סטטיסטיים 21
נספח ב' – השאלון 36

מבוא

פעמים רבות אנו נתקלים באנשים המושיטים עזרה לאחרים מבלי לצפות לתמורה. עם זאת, לא ניתן לומר שאנשים אלה לא יוצאים נשכרים. זאת מפני שלמתן עזרה לאחרים יש השפעות חיוביות רבות על הפרט. מתנדבים, למשל, יוצאים נשכרים מעבודתם במונחים של התפתחות עצמית, למידה וגיוון בחיים, וההתנדבות אף תורמת להערכתם העצמית. בנוסף, העזרה לאחרים יכולה להעניק תחושה של משמעות ומטרה כיחידים, או כחלק מקבוצה (Van-Leeuwen & Täuber, 2011), ואף להגביר את תחושת השייכות לחברה (Sturmer et al., 2006).
מחקרים מוקדמים בנושא מציעים שהנטייה להציע עזרה נובעת מהעוררות האברסיבית שיוצרת תפישת מצוקה של אחרים בצרה. מחקרים נוספים על אמפתיה ואלטרואיזם מצביעים על כך שאימוץ הפרספקטיבה של הקורבן מעוררת רגשות של אמפתיה, כמו גם של מצוקה. ואכן, רגשות אלה נמצאו כקשורים ישירות לנטייתו של התופש להגיש עזרה (Kogut & Ritov, 2005; Batson et al., 1997). עם זאת, רגשות האמפתיה אינם אחידים לכל בני האדם. בין היתר, לפרספקטיבה הקבוצתית יש תפקיד חשוב בהשפעה על תפקיד האמפתיה במתן עזרה. נמצא כי לאמפתיה יש השפעה חזקה יותר על כוונה למתן סיוע, כאשר מגיש העזרה ומקבל העזרה שייכים לאותה קבוצה תרבותית, מאשר כשהם שייכים לקבוצות שונות (Dovidio et al., 1990; Stürmer et al., 2009). Stürmer et al. (2009) אף מצאו כי עוצמת הקשר בין אמפטיה למתן סיוע היא פונקציה של הדמיון הנתפס בין חברי קבוצת הפנים.
פרט לאמפתיה, קיימות סיבות נוספות למתן סיוע לאחרים. ניתן לראות ביחסי עזרה כיחסים השומרים על סטטוס ויחסי כוח. יחסי עזרה הם יחסים לא שוויוניים מטבעם, ובבסיסה של אינטראקציה מסוג זה עומדת ההנחה שמקבל העזרה נמצא בחוסר, ונזקק למשאב חשוב כלשהו כגון כסף, מידע או מיומנויות. נותן העזרה יכול לסייע משום שהמשאב נמצא בידיו. חוסר שוויון זה בולט במיוחד בזמן האינטרקציה, ומדגיש ומשמר את ההבדלים בסטטוס בין הפרטים (Van-Leeuwen, 2007).
גם כאשר אדם בעל סטטוס נמוך מגיש עזרה לבעל סטטוס גבוה יותר, הדבר יכול לשרת את הצד המסייע. בקשה לעזרה שמכוונת כלפי אדם בעל סטטוס נמוך, מסמלת שמבקש העזרה מכיר ביכולת המסייע לעזור. בנוסף, כאשר בעל סטטוס גבוה יותר מבקש דבר מה מבעל סטטוס נמוך, מצופה מבעל הסטטוס הנמוך להיענות לבקשה. משום כך, בקשה לעזרה עשויה ליצור חלון הזדמנויות לגיטימי עבור חבר קבוצה בעלת סטטוס נמוך להציג את יכולותיו באמצעות עזרה (Van-Leeuwen & Tauber, 2011).
התרומה למסייע קיימת גם ברמת הקבוצה, כאשר העזרה יכולה לשמש לשמירה על עמדה דומיננטית לעומת קבוצת החוץ, או ליצירת רושם על אחרים. לדוגמה, הסיוע לאחרים יכול לשמש להפרכת מטא-סטריאוטיפ (Mikulincer & Shaver, 2005).
באחד המחקרים מצאו Mikulincer & Shaver (2005) כי נבדקים סקוטים, שנתקלו בסטריאוטיפ האנגלי לפיו סקוטים הם מרושעים, היו נדיבים יותר כלפי קבוצת החוץ, אך לא כלפי קבוצת הפנים. מחקרים אחרים הדגימו שחברי קבוצה שחוו איום לסטטוס נטו יותר לעזור לחברי קבוצת החוץ שהיוו את מקור האיום, מאשר לחברי קבוצת חוץ ניטראלית (Nadler et al., 2009a).