ליקויי למידה, כישלון בית ספרי ועבריינות בקרב בני נוער

האוניברסיטה הפתוחה

ליקויי למידה, כישלון בית ספרי ועבריינות בקרב בני נוער

עבודת סמינריון עיוני במסגרת הקורס
סדנה לכתיבת עבודה סמינריונית: ליקויי למידה – 91475
סמסטר ב 2025

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 5
מאפיינים קוגניטיביים וחברתיים של בני נוער עם ליקויי למידה 5
הגדרות וסוגי ליקויי למידה 5
מאפייני מתבגרים עם ליקויי למידה 7
השפעות קוגניטיביות והתנהגותיות של ליקויי למידה על תלמידים 9
קשיים בתקשורת בין-אישית, דחייה חברתית והשפעתם על בני נוער 10
הבדלים בתגובות רגשיות בקרב בני נוער עם ליקויי למידה 11
עבריינות בקרב בני נוער עם ליקויי למידה 12
עבריינות נוער 12
הקשר בין שלבים התפתחותיים בקרב מתבגרים לבין התנהגות סיכון 13
מאפיינים של נוער עבריין עם ובלי ליקויי למידה 15
תיאוריות פסיכולוגיות המסבירות את הקשר בין ליקויי למידה לעבריינות 16
תיאוריית כישלון בית הספר (‎School‎ ‎failure‎ ‎theory‎) 16
תיאוריית הפגיעות (‎Susceptibility‎ ‎theory‎) 17
תאוריית הדחק (‎Strain‎ ‎Theory‎) 17
תיאוריית הלמידה החברתית (‎Social‎ ‎Learning‎ ‎Theory‎) 18
תיאוריית התיוג (‎Labeling‎ ‎Theory‎) 19
תיאוריית הקשר הדיפרנציאלי (‎Differential‎ ‎Association‎ ‎Theory‎) 21
תיאוריית ההתפתחות של ‎Moffitt‎ (‎Moffitt‎'‎s‎ ‎Developmental‎ ‎Theory‎) 22
תיאוריית הטיפול הדיפרנציאלי (‎Differential‎ ‎Treatment‎ ‎Theory‎) 23
תיאוריית הטיית התגובה (‎Response‎ ‎Bias‎ ‎Theory‎) 25
גורמים המשפיעים על עבריינות בקרב בני נוער עם ליקויי למידה 25
הקשר בין קשיים אקדמיים ותסכול לבין התנהגות עבריינית 25
ההשפעה של השתייכות לקבוצת עמיתים על הסיכוי לעבריינות 27
השפעת הסביבה החברתית והמשפחתית על התנהגות עבריינית בקרב בני נוער 28
הקשר בין עוני, דחק חברתי ומשפחתי לליקויי למידה והתנהגות עבריינית 30
נגישות ותמיכה במערכות חינוכיות והשפעתן על התפתחות עבריינות 31
דיון וסיכום 33
ממצאים מרכזיים העולים מהסקירה 33
הצעות למניעת עבריינות בקרב בני נוער עם ליקויי למידה, כולל התערבויות חינוכיות וחברתיות 34
הצעות למחקר עתידי והמלצות יישומיות לגורמים במערכת החינוך ומערכת המשפט 35
ביבליוגרפיה 37

מבוא

ליקויי למידה הם קבוצה הטרוגנית של הפרעות נוירו-התפתחותיות המתבטאות בקשיים מתמשכים ברכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון ובתפקודים ניהוליים, ואינם נובעים מיכולת אינטלקטואלית נמוכה, מלקות חושית או מהוראה בלתי מספקת (‎Siegel‎, ‎1989‎; ‎Snowling‎ & ‎Hulme‎, ‎2021‎). מעבר להשלכותיהם הלימודיות, ליקויים אלה מלווים פעמים רבות בקשיים חברתיים ורגשיים ניכרים, ובהם דחייה מצד בני הגיל, בדידות, חרדה ודימוי עצמי נמוך (‎Margalit‎, ‎2012‎; ‎Fletcher‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2018‎). הצטברותם של כישלונות לימודיים וחברתיים בגיל ההתבגרות, תקופה שבה מנגנוני הבקרה העצמית עדיין מצויים בהתגבשות, יוצרת קרקע נוחה להתנהגויות סיכון ולמעורבות בעבריינות (‎Moffitt‎, ‎2018‎; ‎Steinberg‎ & ‎Monahan‎, ‎2017‎).

הקשר בין ליקויי למידה לעבריינות נוער נחקר זה עשרות שנים, ואף על פי כן טיבו נותר שנוי במחלוקת. הסברים מוקדמים ייחסו אותו לכישלון בית ספרי, לפגיעות אישיותית או להטיה בפעולתן של מערכות האכיפה והשפיטה (‎Keilitz‎ & ‎Dunivant‎, ‎1986‎), ואילו מחקרים עדכניים מדגישים כי הקשר מתווך ומווסת על ידי גורמים חברתיים וסביבתיים ואינו סיבתי במישרין (‎Etmanski‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2023‎; ‎Houchins‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2021‎). מחקר שבחן דפוסים של גורמי סיכון מוקדמים בקרב תלמידים עם לקויות שכיחות מצא כי ההסתברות להגיע אל מערכת המשפט לנוער נגזרת מצירוף של קשיים לימודיים, קשיים התנהגותיים ותנאי חיים מחסירים, ולא מן הלקות כשלעצמה (‎Cho‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2025‎). במקביל מצטברות עדויות על חלקן של מדיניות משמעת מרחיקה ושל נוכחות משטרתית בבית הספר בהעצמת המסלול המוביל מן הכיתה אל מערכת אכיפת החוק, ובעיקר בקרב תלמידים עם מוגבלויות (‎Muñiz‎, ‎2021‎; ‎An‎ & ‎Yang‎, ‎2024‎).

עבודה זו היא סקירת ספרות שמטרתה לבחון כיצד מוסבר בספרות המחקרית הקשר בין ליקויי למידה לעבריינות בקרב בני נוער, ואילו גורמים מחזקים או ממתנים אותו. שאלות המחקר המנחות אותה הן שלוש: מהם המאפיינים הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים של מתבגרים עם ליקויי למידה; אילו הסברים תיאורטיים הוצעו לקשר בין ליקויי למידה לעבריינות; ואילו גורמים משפחתיים, חינוכיים וחברתיים מגבירים או מפחיתים את הסיכון. בהתאם לכך, הפרק הראשון עוסק במאפייניהם של מתבגרים עם ליקויי למידה, הפרק השני בעבריינות נוער ובמאפייניו של נוער עבריין עם ליקויי למידה ובלעדיהם, הפרק השלישי בתיאוריות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות המסבירות את הקשר, והפרק הרביעי בגורמים המשפיעים עליו. הדיון החותם מסכם את הממצאים ומציע כיווני מניעה והתערבות, ובכללם גישות משקמות במערכת החינוך שנמצאו יעילות בצמצום הרחקות ובהפחתת המעבר אל מערכת אכיפת החוק (‎Morgan‎, ‎2021‎).