מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה – סיכום יחידה 1: משחר האסלאם לאביב הערבי

יחידה 1: משחר האסלאם לאביב הערבי

תוכן עניינים

1.1 מבוא: "המזרח התיכון" 1
1.2 ארץ האסלאם 2
האסלאם כדת וכמדינה 2
הנביא, יורשיו ותקופת ההתרופפות 3
אתגרים מבחוץ והממלוכים במצרים 3
1.3 האימפריה העות'מאנית – ארבע מאות שנות הוויה כל-אזורית 4
1.4 קורס "המבוא": שינויים בדרך ליצירת המזרח התיכון 5
1.5 המזרח התיכון בין מלחמות העולם 6
1.6 המזרח התיכון בימינו 6
1.7 סיכום: פיתולי הדרך אל "האביב הערבי" 6

1.1 מבוא: "המזרח התיכון"

היחידה נפתחת בבירור מושגי של שם האזור. עיון במילונים, בלקסיקונים ובאנציקלופדיות מלמד שאין הגדרה טריטוריאלית מוסכמת ל"מזרח התיכון". מילון וובסטר, מילון אבן שושן, הלקסיקון הפוליטי של המזרח התיכון במאה העשרים בעריכת יעקב שמעוני והאנציקלופדיה בריטניקה מציעים כל אחד תיחום אחר. יש הכוללים באזור את אפגניסטן ומוציאים ממנו את מצרים, ויש המרחיבים אותו עד מרוקו ואלג'יריה ורואים באיראן ובתורכיה מקרי גבול. המסקנה היא שאין זה מונח גיאוגרפי מוסכם כמו "צפון אמריקה" או "דרום מערב אסיה", אלא ביטוי למציאות פוליטית היסטורית המשתנה עם הזמן.
מקורו של השם באירופה. במשך מאות שנים כינו האירופים את האזור "המזרח", ה"אוריינט" או ה"לבנט", ועם התפשטות האימפריאליזם האירופי המודרני נעשה המונח סתמי. בסוף המאה ה-19 החלו להשתמש במושגים "המזרח הקרוב" ו"המזרח הרחוק", ובשנת 1902 טבע אדמירל אמריקני במאמרו את המושג "המזרח התיכון" בהתייחסו למרחב שבין חצי האי ערב להודו. כמה שנים לאחר מכן אימץ אותו העיתון הלונדוני "טיימס" וכן ממשלת בריטניה, ותוך שנים מעטות נכנס לשימוש נרחב. הקורס מתמקד במרחב המכונה בערבית אל-משרק ואינו עוסק במדינות המגרב. כותביו מדגישים שאין להבין את תולדות המזרח התיכון בעת החדשה בלא ההכרה בכך שהוא גם חלק מארץ האסלאם.

1.2 ארץ האסלאם

האסלאם כדת וכמדינה

האסלאם הוא דתם של כתשעים אחוז מתושבי המדינות הנדונות בקורס, ובמשך עשרות דורות שימש להם מסגרת רעיונית כוללת. כמו היהדות הוא דת הלכה, המציעה למאמיניה תשובות לכל שאלות חייהם ובכללן שאלת אופן ההתארגנות הפוליטית. האסלאם צמח משחר ימיו הן כדת הן כסדר מדיני מתממש, והמסגרת הטריטוריאלית של סדר זה הוגדרה "ארץ האסלאם" (דאר אל-אסלאם). לפי התפיסה הסונית עומד בראש השלטון ממלא מקומו של הנביא, הח'ליפה, שתפקידו ליישם את החוקים הנובעים מן הקוראן. במרוצת הזמן התפתחו חוקי השריעה, ההלכה המוסלמית המקיפה את מכלול חיי המאמין ומשלימה את החקיקה החסרה בקוראן. מן התפיסה האידאלית הזאת נגזרו כמה קביעות פוליטיות: העולם נחלק ל"ארץ האסלאם" ול"ארץ המלחמה" (דאר אל-חרב); ההבחנה הלגיטימית היחידה היא בין מוסלמי ללא מוסלמי; ויהודים ונוצרים נהנים ממידה של סובלנות כנתינים מדרגה שנייה החייבים במס גולגולת. עקרון האחדות הפוליטית של אומת המאמינים כמעט לא מומש, ומראשית האסלאם ניכרו חלוקות ומדינות אסלאמיות נפרדות.

סיכום פרק 1 מתוך הספר:

ארליך, ח. ומוסטפא, כ. (2018). יחידה 1: משחר האסלאם לאביב הערבי. בתוך מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, ספר א (עמ' 9-42). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.