מודל הצנזורה בישראל והתאמתו לאתגרי הביטחון בעידן הסייבר והמידע

עבודה סמינריונית בקורס:
אסטרטגיה ומלחמה בעידן הסייבר

בנושא:

מודל הצנזורה בישראל והתאמתו לאתגרי הביטחון בעידן הסייבר והמידע

מגישים:
מרצה:
תאריך הגשה:

תקציר

סוגיה מרכזית אשר ראיתי לנכון לעסוק בה בעבודה זו היא סוגיית התקשורת ההמונית וההגבלות המוטלות עליה במיוחד בעידן הסייבר והמידע. שוק התקשורת חווה שינויים וטלטלות רבות בעשור האחרון, אך כפי שאציג בעבודה זו ההגבלות עליו נשענות על מודל צנזורה ארכאי ומיושן אשר לא השכיל להתאים את עצמו לעידן הנוכחי, עידן אשר מתאפיין בריבוי מידע.
כאמור, מטרת העבודה היא לדון במודל הצנזורה הקיים היום במדינת ישראל, לבחון האם הוא מקיים את אשר נועד לקיים ושומר על האתגר הביטחוני של מדינת ישראל, או שמא פוגע בו. הבחינה של מודל זה יעשה במקביל להבנת התמורות של העידן הנוכחי וכן אעמוד על מאפייניו המרכזיים בהמשך העבודה.
שאלת המחקר היא: האם מודל הצנזורה הקיים בישראל מתאים לאתגרי הביטחון של ישראל בעידן הסייבר והמידע? השערת המחקר היא שמודל הצנזורה כיום במדינת ישראל אינו יעיל דיו ואינו מגשים את ייעדו המקורי, המדינה בכלל והצנזורה הצבאית בפרט אינם השכילו לעשות ולבצע במודל גלגול נוסף אשר יתאים לעידן הדיגיטלי בו המידע זורם במהירות לאין שיעור.
עבודה מחקר זו תהיה מבוססת על מחקר איכותני אשר מבוסס על מקורות משפטיים כגון: פסקי דין, מאמרים וכדומה. כמו כן נעזרתי במקורות ספרותיים אשר בוחנים את התקשורת ואת עידן הנוכחי.
עיקרי המסקנות
עיקרי המסקנות שמצאתי בעבודה זו הן שחופש הביטוי הינו יסוד מרכזי במדינה דמוקרטית. הצנזורה שבעברה הוקמה מתוך הבנה של הצורך בסינון המידע וחופש הביטוי מתוך שמירה על ביטחון ישראל, מוצאת עצמה לא אחת מאחרת. המודל הקיים פועל בצורה הרתעתית ולא בדיעבד לא כל שכן הצנזורה מבינה כי אין ביכולתה לסנן את שצף המידע האפשרי אשר כל אחד הוא מאין עיתונאי קטן.
מסקנה נוספת היא שעל מודל הצנזורה לעבור גלגול נוסף ולהתאים עצמו לשיח שקיים בישראל וכן לתמורות של העידן הנוכחי. בסיום העבודה הצעתי מודל מחודש אשר בין היתר דן על הצורך לבטל את מוסד הצנזורה הצבאית ולבטל את התקנות לשעת חירום אשר מהוות חלק מהבסיס הנורמטיבי של המוסד.

תוכן העניינים

תקציר……………………………………………………………………………………………….. עמ' 1
מבוא…………………………………………………………………………………………………..עמ' 3
שאלת מחקר
השערת מחקר

מתודלוגיה………………………………………………………………………………… עמ' 5

סקירה ספרותית
פרק 1: מהי הצנזורה………………………………………………………………………………עמ' 6
1.1 חופש ביטוי
1.2 סוגי צנזורה, צווי איסור פרסום והמסגרת הנורמטיבית בחוק
1.3 התפתחות מודל הצנזורה בישראל

פרק 2: עידן הסייבר והמידע…………………………………………………………………….עמ' 10
2.1 הגדרות ומאפיינים
2.2 שינויים במרחב התקשרות בעידן הסייבר
2.2 מגמות של ידע ומידע בעידן הנוכחי

תוצאות וממצאים
פרק 3: מקרה בוחן – צנזורה בישראל שינוי מגמה…………………………………………עמ' 13
3.1 צנזורה בישראל מעבר להווה – סקירה כללית
3.2 שינוי תרבותי – חברתי ותקשורתי בישראל

דיון
פרק 4: דיון – צנזורה בישראל הצורך בשינוי……………………………………………….עמ' 18
4.1 – שינוי והתאמת מודל הצנזורה בישראל.

סיכום ומסקנות…………………………………………………………………………………….עמ' 22
ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………עמ' 24

מבוא

צנזורה על מידע אשר עלול לסכן את ביטחון המדינה מקובלת בעולם הדמוקרטי וכחלק מהזכות לחיים, שלמענה מוצדק להגביל את חופש העיתונות. ההסדרים החלים בישראל בנוגע לצנזורה צבאית ולצווי איסור פרסום הם לא פשוטים. ההסדר הפורמלי המכונן את הצנזורה הצבאית במדינת ישראל, תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות, הוא הסדר מיושן ואנטי דמוקרטי. בתקנות הסדר לא פורמלי בין ועדת העורכים לבין רשויות הביטחון, אך הוא מגלם פגיעה בתקשורת הלא ממוסדת ובזכות הציבור לדעת. רשויות הביטחון פונות תדיר לבתי המשפט לקבלת צווי איסור פרסום למרות שאין לפרקטיקה זו בסיס ראוי בחוק.
הצנזורה נדרשת לעבור רפורמה או גלגול נוסף בעקבות המהפכה הדיגיטלית. ככלל המדינה חייבת להגן על סודותיה כדי לא לפגוע ביכולתה הצבאיים. עם זאת, חשיפה תקשורתית היא חיונית בשל זכות הציבור לדעת ובשם חופש הביטוי. העמדה העקרונית היא שכאשר ברור כי פרסום מידע ביטחוני עלול לחבל בביטחון, ראוי למנוע אותו. מאידך, בכל מקרה אחר דווקא הצנזורה היא שעלולה לחבל בביטחון. הזמינות והנגישות של הרשת החברתית מאפשרת לחלוק מידע ולהביע דעות שונות ביתר קלות וכן להרחיב את תפוצתם של פרסומים לכלל הציבור ללא השקעת משאבים של ממש, בשונה מאשר בעבר. יש בכך, כמובן, יתרונות רבים, ובהם מתן האפשרות לכל אדם לממש את זכותו לחופש הביטוי ללא חסמים או התערבות שלטונית. היעדר המגבלות על הפרסום ברשת החברתית מוביל לריבוי קולות אינהרנטי באופן שמפרה את שוק הדעות ומאפשר למשתמשים להגיב במהירות על תכנים הפוגעים בהם.
יש להכיר גם בחסרונות מסוימים המאפיינים, למרבה הצער, את השיח ברשתות החברתיות לא אחת. כך, הנגישות והזמינות של המדיה החברתית מאפשרת גם הפצה מהירה ורחבה של פרסומי הסתה ושנאה, מידע כוזב ומטעה א ומידע הפוגע בביטחון המדינה. הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת גם לבצע ביתר קלות אקטים של ביוּש ("Shaming") בנסיבות שאינן בהכרח רצויות.
במסגרת כתיבה זו אעמוד על האיזון הראוי בין הזכות של הפרט לחופש ביטוי ובהבעת עמדה וביקורת על השלטון, ומאידך ההגנה הראויה של הציבור לביטחון המדינה ובסדר הציבורי. מדובר על האפשרות להטיל צנזורה על מידע העלול לסכן את ביטחון המדינה. נעמדו על אותה נקודת השקה, נקודת איזון שתכריע מתי נכון להטיל צו איסור פרסום על מידע שיש בו לפגוע בביטחון המדינה. לא כל מידע מהווה פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה אך נדרש לקבוע מתי המידע פוגע בביטחון המדינה ואז כיצד לפגוע בזכות לחופש הביטוי באיזו עוצמה מבחינת היקף ההגנה על הזכות לחופש הביטוי.
שאלה זו חשובה בהיבט עידן התקשורת האלקטרונית כאשר מידע זורם בקצב גבוה, באופן מידי ובעל קיבולת חשיפה גבוה. כך גם יש מקום לבחון את העובדה שלמדינה אין אפשרות לשלוט על המפורסם ברשת וביתר שאת הדבר חמור כאשר מדובר במפרסם אנונימי שזהותו אל ידועה. במסגרת כתיבה זו אציע רפורמה ביחס לאיזון בין הזכויות.

שאלת המחקר
האם מודל הצנזורה הקיים בישראל מתאים לאתגרי הביטחון של ישראל בעידן הסייבר והמידע?

השערת המחקר
השערת המחקר היא שמודל הצנזורה הנוכחי לא הפנים כיום את התמורות של העידן הנוכחי. לאור זאת מוסד הצנזורה אשר חרת על דגלו את השמירה על ידיעות שמסכנות את ביטחונה של מדינת ישראל איננו מתפקד כראוי. בשל חוסר התפקוד ולאור אתגריה הביטחוניים של מדינת ישראל יש לתקן את המודל וליישם מדיניות חדשה של צנזורה אשר לא תזיק אלא תועיל ותתרום לביטחון ומקביל תשמור על עקרונות חשובים של חופש ביטוי כיאה למדינה דמוקרטית.