מנהיגות אמפתית של מנהלי בתי ספר והשפעתה על ביצועי המורים

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
אמפתיה ומנהיגות אמפתית 3
אמפתיה כמרכיב של אינטליגנציה רגשית בניהול בית הספר 4
אמפתיה ורווחת מורים כבסיס למוטיבציה 4
אמפתיה בניהול וביצועי עובדים 5
ויסות אמפתיה במנהיגות חינוכית 7
מטרת המחקר ושאלות המחקר 8
שיטת המחקר 9
מערך המחקר 9
אוכלוסיית המחקר והמדגם 9
כלי המחקר 10
הליך המחקר 11
ניתוח הנתונים 11
מהימנות ואמינות המחקר 12
היבטים אתיים 13
מגבלות המחקר 13
דיון 15
תרומת המחקר והשלכות יישומיות 16
סיכום 17
ביבליוגרפיה 18

מבוא

מנהלי בתי ספר נתפסים בספרות המקצועית כגורם מרכזי בעיצוב התרבות הארגונית של המוסד החינוכי ובקביעת תנאי העבודה של צוות ההוראה. בעשורים האחרונים הורחבה ההגדרה של מנהיגות חינוכית אפקטיבית, והיא כוללת כיום לא רק מיומנויות ניהוליות וביצועיות אלא גם יכולות רגשיות, ובראשן היכולת להבין את עולמו הרגשי של האחר ולהיענות לו (‎Fullan‎, ‎2001‎; ‎Goleman‎, ‎1995‎). אמפתיה, שהוגדרה כיכולת לזהות את מצבו הרגשי של הזולת, להבינו ולהגיב אליו באופן מותאם, נמדדת בכלים מקובלים כגון מדד התגובתיות הבין אישית ושאלון מכסת האמפתיה (‎Davis‎, ‎1980‎; ‎Baron‎-‎Cohen‎ & ‎Wheelwright‎, ‎2004‎). היא נחשבת כיום לאחת התכונות החיוניות של מנהיגות אפקטיבית, המסייעת למנהל להגביר את שביעת רצונו של הצוות ולהתמודד עם אתגרים ברגישות רבה יותר (‎Boyatzis‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2002‎; ‎Tzouramani‎, ‎2017‎).

מחקרים עדכניים מחזקים את הטענה שהתנהלות אמפתית ותומכת מצד מנהל בית הספר קשורה לרווחתם המקצועית של המורים, למחויבותם ולכוונתם להישאר בתפקיד. נמצא כי שיח תומך צרכים מצד המנהל קשור לרמות נמוכות יותר של שחיקה בקרב מורים (‎Adams‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2025‎), וכי תמיכה ארגונית וחוסן מקצועי מתווכים את הקשר שבין סגנון המנהיגות של המנהל לבין שחיקת המורים (‎Karacabey‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2025‎). מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין מנהיגות המנהל, רווחת המורים והתנהגות אלטרואיסטית בסביבת העבודה החינוכית (‎Qi‎, ‎Zhang‎, & ‎Arshad‎, ‎2025‎), ועל כך שתנאי עבודה תומכים קשורים לכוונתם של מורים להישאר במקצוע ההוראה או לעזוב אותו (‎Engle‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2024‎).

עם זאת, רוב הספרות מתמקדת בתוצרים רגשיים ועמדתיים, כגון אקלים בית הספר, שביעת רצון ומוטיבציה, ופחות בביצועים עצמם. מחקרים שבדקו ישירות את הקשר בין אמפתיה של המנהל לבין ביצועי העובדים מצאו בעיקר קשר עקיף, המתווך על ידי שביעת רצון בעבודה והתנהגות חדשנית (‎Kock‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2019‎; ‎Naritasari‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2023‎). יתרה מזו, חלק מהמחקרים אינם מתייחסים לאמפתיה כמשתנה נפרד אלא כמרכיב בתוך אינטליגנציה רגשית (‎Wu‎, ‎2023‎), ובכך מקשים על בידוד תרומתה הייחודית. מכאן שהידע על הקשר הישיר בין אמפתיה בניהול לבין ביצועי המורים נותר חלקי.

הצעת מחקר זו מבקשת לבחון את הקשר שבין רמת האמפתיה של מנהלי בתי ספר לבין ביצועי המורים העובדים עמם. לצורך כך מוצע מחקר בשיטה משולבת, המשלב שאלונים כמותיים עם ראיונות עומק, כדי לאפשר הן אמידה סטטיסטית של עוצמת הקשר והן הבנה של המשמעויות שמייחסים לו המנהלים והמורים עצמם (‎Maxwell‎, ‎2013‎), בהתאם לגישה האיכותנית ששקדי (2003) מתאר. ההנחה המנחה את ההצעה היא שאמפתיה אינה בהכרח גורם המעלה ביצועים באופן אוטומטי, ושהשפעתה תלויה ביכולתו של המנהל לווסת אותה ולשלב אותה עם שמירה על גבולות מקצועיים (‎Oplatka‎, ‎2017‎).

העבודה בנויה כך: תחילה תוצג סקירת ספרות הדנה במושג האמפתיה, במנהיגות אמפתית ובקשר שלה לרווחת מורים ולביצועיהם. לאחר מכן יוצגו מטרת המחקר ושאלותיו, ובהמשך פרק שיטת המחקר, הכולל את אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, דרכי ניתוח הנתונים, שאלות של מהימנות ואמינות, היבטים אתיים ומגבלות המחקר. בפרקים החותמים יוצגו דיון בממצאים הצפויים, תרומת המחקר והשלכותיו היישומיות וסיכום.