מעורבות נשים בספירה הציבורית במושבות העלייה הראשונה

תוכן עניינים

מבוא 1
התפתחות המחקר ההיסטורי והמגדרי בעולם ובארץ 3
ההיסטוריה המגדרית במאה התשע עשרה 3
ביוגרפיות של נשים והזיכרון הציבורי 3
מתולדות נשים להיסטוריה מגדרית 4
המחקר ההיסטורי והמגדרי בישראל 5
העלייה הראשונה 7
שורשי ההתיישבות באירופה 7
המושבות ומאפייני המתיישבים 8
קשיי ההתיישבות ותמיכת הברון 8
עבודתן של נשות העלייה הראשונה 11
עבודה במשק העזר ובחקלאות 11
נשים במסחר ושירותים 14
נשים בחינוך בסיעוד וברווחה 15
נשות העלייה הראשונה והחיים הציבוריים 17
נשים בביטחון 17
מוסדות עזרה הדדית 17
חינוך 18
רפואה 20
דיון 23
סיכום 25
רשימת מקורות 26

מבוא

העלייה הראשונה, שראשיתה בשנת 1882 וסופה בשנת 1903, נחשבת לאחד מפרקי היסוד של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל. אלפי מהגרים, בעיקר ממזרח אירופה, הגיעו לארץ מתוך שילוב של אמונה לאומית, מצוקה כלכלית ובריחה מן האנטישמיות המודרנית, והקימו את המושבות הראשונות. רוב העולים הגיעו במסגרות משפחתיות, ולכן היו הנשים נוכחות בכל שלב של ההתיישבות: בהחלטה לעלות, במעבר עצמו, בהקמת הבית ובעבודת המשק.

עם זאת, הסיפור ההיסטורי של העלייה הראשונה עוצב מראשיתו כסיפור גברי. הנרטיב המכונן העמיד במרכזו את מייסדי המושבות, את עבודת הכפיים ואת ההנהגה הציבורית, ותיאר את תרומתן של הנשים כנלווית לעבודתו של הגבר. תפיסה זו לא רק שיקפה את יחסי הכוח בחברה היישובית, אלא גם קבעה מה ייחשב ראוי לתיעוד ומה יישאר מחוץ לארכיון ולמחקר. מחקרים חדשים מראים כי הדמיון הציוני עצמו ייצר דימויי נשיות שסייעו לבסס את ההיררכיה המגדרית, ולכן אין להסתפק בהוספת נשים לנרטיב הקיים, אלא יש לבחון כיצד הנרטיב עצמו נבנה.

מנגד, בידי ההיסטוריון עומד גוף עשיר של מקורות מן התקופה: מכתבים, יומנים, זיכרונות וסיפורת שכתבו נשות המושבות עצמן. ספרות העלייה הראשונה מאפשרת לשחזר את חיי היום-יום מנקודת מבטן, ולא רק מנקודת מבטם של העומדים בראש המושבה. גם במחקר הבינלאומי נעשה בשנים האחרונות שימוש גובר בכתיבה האישית של נשים כמקור מרכזי לחקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

ההתפתחות המתודולוגית שאפשרה קריאה כזאת היא עלייתה של ההיסטוריה המגדרית. מאז שנות השבעים של המאה העשרים התרחב התחום משחזור חוויותיהן של נשים אל בחינה של האופן שבו נבנו קטגוריות הגבריות והנשיות, ובישראל הוא הניב בעשורים האחרונים גוף מחקר נרחב על נשים ומגדר בחברת היישוב. עם זאת, ההיסטוריוגרפיה המגדרית טרם מילאה את כל החסרים: גם כיום נותרים כתמים עיוורים שבהם נשים הפועלות מחוץ לדגם המחקרי המקובל נשמטות מן הדיון.

מכאן נובעת חשיבותה של העבודה. בירור מידת מעורבותן של הנשים בחיי היום-יום במושבות אינו תיקון היסטורי בלבד, אלא תנאי להבנת התהליכים החברתיים והתרבותיים שעיצבו את החברה היהודית בארץ ישראל. הוא מאפשר לבחון כיצד שינתה ההגירה את חלוקת העבודה במשפחה ואת מאזן הכוחות בתוכה, וכיצד נקשרו מגדר, עבודה ומעמד ציבורי זה בזה בזירות שבהן פעלו נשים, ובהן גם זירת ההגנה על היישוב.

שאלת המחקר המנחה את העבודה היא מה הייתה מידתה של מעורבות הנשים בחיי היום-יום במושבות העלייה הראשונה, וכיצד באה תרומתן לידי ביטוי בתחומי העבודה, החינוך, הרפואה והפעילות הציבורית. העבודה היא עיונית והיסטורית, ומבוססת על ניתוח מגדרי של מקורות ראשוניים, ובהם מכתבים, זיכרונות וסיפורת של נשות התקופה, לצד ספרות מחקר עברית ולועזית. הפרק הראשון מתווה את התפתחות המחקר ההיסטורי והמגדרי בעולם ובארץ. הפרק השני מציג את העלייה הראשונה ואת מאפייני המתיישבים. הפרק השלישי בוחן את עבודתן של הנשים במשק הבית, בחקלאות, במסחר ובשירותים. הפרק הרביעי עוסק בהשתלבותן בחיים הציבוריים, בביטחון, בעזרה ההדדית, בחינוך וברפואה. פרק הדיון מסכם את הממצאים ביחס לשאלת המחקר, ולאחריו פרק הסיכום.