עבודה סמינריונית אמפירית: הקשר בין התמכרויות שונות לתחושת קוהרנטיות ובהירות הדימוי העצמי

הקשר בין התמכרויות שונות לתחושת קוהרנטיות ובהירות הדימוי העצמי

מגיש:
ת.ז

תוכן עניינים

1. מבוא…………………………………………………………………………………………3
1.1 התמכרויות ………………………………………………………………………………………….4
2.1. קשר בין התמכרויות……………………………………………………………………………….5
3.1תחושת קוהרנטיות…………………………………………………………………………………..7
4.1 בהירות הדימוי העצמי……………………………………………………………………………..
5.1. מטרת המחקר………………………………………………………………………………………….9
2. שיטה…………………………………………………………………………………………………………..10
1.2. מדגם……………………………………………………………………………………………………10
2.2. כלי המחקר……………………………………………………………………………………………10
3.2. הליך המחקר………………………………………………………………………………………….11
3. ממצאים………………………………………………………………………………………………………12
4. דיון…………………………………………………………………………………………………………….15
מגבלות המחקר…………………………………………………………………………………………….18
מחקרי המשך……………………………………………………………………………………………….19
ביבליוגרפיה……………………………………………………………………………………………………..20

מבוא

התמכרות
בספרות המחקרית העוסקת בהתמכרויות, קיימת הבחנה בין תלות פיזיולוגיות לתלות פסיכולוגית אשר עלולות להתפתח בעקבות ההתמכרות ( Carson-dewit, 1995; Donovan& Marlett, 1988); תלות פיזיולוגית מאובחנת בתגובת הגוף שהסתגל לחומר או להתנהגות מסוימת, כאשר החומר אינו זמין למשתמש. תלות פסיכולוגית הנחשבת לעיקר ההתמכרות, עשויה להתפתח גם ללא תלות פיזיולוגית, מדובר בצורך נפשי בהרגשה מהנה (Jaffe, 1975).
דונובן ומארט (Donovan & marlett, 1988) ניסחו הגדרת עבודה מקובלת להתמכרות לפיה התמכרות היא דפוס התנהגות מורכב ופרוגרסיבי בעל מאפיינים פסיכולוגיים, סוציולוגיים והתנהגותיים.
החוקרים מונים מספר מאפיינים משותפים להתמכרויות השונות:
• מתפתחת תלות פיזית ו\או נפשית, כך שבהיעדר ההתנהגות הממכרת, האדם משתוקק לחוות את חווית ההתמכרות.
• קיים קשר בין ההתנהגות הממכרת למצב הרוח לתחושות של לחץ, כאב וכו'. התנהגויות אלה מהוות דרך יעילה לשינוי מצב הרוח. בנוסף, ההתנהגות הממכרת מקלה על חיי המתמכר מבחינה פיזית, פסיכולוגית וחברתית.

קשר בין התמכרויות
נטייה כללית להתמכרות לא נבחנה באופן ישיר. עם זאת, מחקרים אודות "אישיות מתמכרת", הניחו את קיומה של נטייה התמכרותית שיש להסבירה (Rozin & Stoess, 1993). כמו כן, נערכו מחקרים שונים על "אישיות מתמכרת", שבהם בוחנים בדרך כלל רק התמכרות לאחד או למספר מהחומרים הממכרים המשמעותיים מבחינה קלינית (סמים ו\או אלכוהול). מחקרים אלו לא הניבו תוצאה עקבית (Kagan, 1987; Sutker & Allain 1988), ואף משתנה אישיות יחיד לא נמצא קשור בצורה מהימנה עם התמכרות (Cox, 1985; Lang, 1983).
רוזין וסטואס (Rozin & Stoess, 1993), בחנו חפיפה של התמכרויות בקרב סטודנטים והוריהם. קשרים בין עשרה חומרים והתנהגויות ממכרים פוטנציאליים נמצאו כחיוביים באופן כללי, אך נמוכים, ולפיכך הסיקו החוקרים כי קיימת תמיכה מועטה לרעיון לפיו קיימת נטייה כללית להתמכרות (Rozin & Stoess, 1993).
בניגוד לקודמיהם, גרינברג, לואיס ודוד (Greenberg, Lewis & Dodd, 1999), שערכו רפליקציה קונספטואלית למחקרם של רוזין וסטואס (1993), בדקו במחקרם מתאמים בין התמכרויות לחומרים (אלכוהול, קפאין, שוקולד וסיגריות) ולפעילויות (התעמלות, הימורים, שימוש באינטרנט, צפייה בטלויזיה, משחקי וידיאו) שונות בבגרות הצעירה, מצאו קשרים חיוביים בינוניים עד חזקים בין ההתמכרויות השונות לחומרים ולפעילויות, למשל בין סיגריות ואלכוהול. לטענתם, מבוגרים צעירים המנהלים חיים עצמאיים, חווים חופש נרחב לחקור מגוון רחב של חומרים ופעילויות שעשויות להיות ממכרות. בנוסף, הם בדקו את הקשר בין הנטייה להתמכרות ובין הערכה עצמית. הערכה עצמית לא נמצאה קשורה לנטייה להתמכרות, למעט פעילות גופנית. לטענתם כישלון זה עולה בקנה אחד עם הקושי הכללי בזיהוי קשר בין מאפיין אישיות לבין נטייה להתמכרות (Greenberg, Lewis& Dodd, 1999).