עבודה סמינריונית: עמדות מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות בקרב מורים המלמדים בכיתות רגילות וכיתות משלבות במגזר הערבי

עמדות מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות בקרב מורים המלמדים בכיתות רגילות וכיתות משלבות במגזר הערבי

תקציר

בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות לתועלת שבשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות. אחד התנאים החשובים להצלחתו של השילוב הוא קיומן של עמדות חיוביות בקרב הצוותים החינוכיים השונים, בתוך מערכת החינוך הרגילה. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את עמדותיהם של מורים במגזר הערבי כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות. המחקר מבוסס על ראיונות חצי פתוחים שנערכו עם ארבע מורות המשלבות ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות השייכות לחינוך הרגיל. הממצאים מעידים כי המורות המשלבות מתמודדות עם תחושות של קושי רב ועומס יתר, בצד תחושות מחסור רב בידע, בהדרכה ובהשתלמויות רלוונטיות. בנוסף לכך, המורות חשות מחסור בגיבוי, בתמיכה ובשיתוף פעולה מצד הנהלת בית הספר וצוותו. יחד עם זאת, נמצאו עמדות חיוביות כלפי השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות. המורות הביעו רצון למעורבות חיובית של ההורים, תחושת אכפתיות, לקיחת אחריות אישית ואמונה בחשיבות השילוב ותרומתו. עבודה זו תורמת לידע המחקרי ולהבנה של נושא השילוב במגזר הערבי, שנתקל בקשיים נוספים בהשוואה למגזר היהודי בישראל. בנוסף, הממצאים מדגישים כי יש צורך לספק למורים

תוכן העניינים

1. מבוא 1
2. סקירת ספרות 3
2.1. שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל 3
2.1.1. חוק השילוב 4
2.1.2. מטרות השילוב 4
2.1.3. יתרונות וחסרונות השילוב 5
2.1.4. גורמים המשפיעים על איכות השילוב 6
2.3. חינוך וחינוך מיוחד בישראל 7
2.3.1. מאפייני החינוך במגזר הערבי בישראל 8
2.3.2. חינוך מיוחד במגזר הערבי בישראל 8
2.4. עמדות של מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל 11
2.4.1. משתנים המשפיעים על העמדות של מורים כלפי שילוב 12
2.5. שאלת המחקר 15
3. שיטה 16
4. ממצאים 19
4.1. גורמי קושי עיקריים 19
4.2. הצורך בהכשרה רלוונטית 21
4.3. שיתוף ותמיכה מצד גורמי בית הספר 22
4.4. מעורבות הורי הילדים המשולבים 24
4.5. האחריות האישית של המורה המשלבת 26
5. דיון 27
6. מקורות 33
נספח מס' 1 : שאלות למרואיינות 36

1. מבוא

בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות לתועלת שבשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות, כאמצעי להשתלבותם בהקהילה, קודם בתקופת הילדות ואחר כך בהמשך חייהם הבוגרים. אחד התנאים החשובים להצלחתו של השילוב, הוא קיומן של עמדות חיוביות בנושא מצידם של הצוותים העוסקים בהיבטים השונים של החינוך, בתוך מערכת החינוך הרגילה. עבודה זו תתמקד בעמדותיהן של מורות בכיתות משלבות במגזר הערבי, ותנסה להבין את הגורמים המשפיעים על עמדות אלו בקרב המורות. שאלת המחקר הרחבה בה יעסוק המחקר היא – מהן העמדות של מורים במגזר הערבי המלמדים בכיתות משלבות, כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות?
בפני המורה המשלב, עומדת התמודדות מורכבת ומאוד לא פשוטה עם מגוון גדול של תלמידים, בעלי רקע שונה, אשר בנוסף לקשייהם האובייקטיבים הראשוניים כמו קשיי למידה, קשיים מוטוריים, מוגבלויות חושיות ועוד, סובלים בדרך כלל גם מקשיים משניים הנובעים תסכולים ומכישלונות שנצברו בעבר במסגרת מערכת החינוך בתחום הלימודי, בתחום החברתי, בתחום הרגשי וההתנהגותי. קשיים המכבידים על ילדים אלה, מוסיפים נדבך נוסף גם על הקשיים הניצבים בפני המורים המשלבים.
השילוב מעלה שאלות שהתשובות עליהן אינן חד משמעיות בנוגע למידת היעילות שבשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות לימוד רגילות. האם לא עדיף לילדים אלה ללמוד במסגרת קטנה המותאמת לצרכיהם, ומספקת להם קצב לימודים המתאים להם בצד תמיכה רבה, לעומת שילובם בין ילדים רגילים כאשר המסגרת אינה תפורה למידתם. שאלה נוספת מתייחסת להישגים הלימודיים הנקנים אולי על חשבון פגיעה בתחומים אחרים כמו חברתיים ורגשיים.
מחקרים רבים שנערכו בתחום לא מציעים תשובה מוחלטת וברורה, והדעות לגבי תרומת השילוב אינן אחידות. בחלק מהמחקרים מופיע הטיעון כי לעמדותיהם ואמונותיהם של העוסקים בשילוב בפועל, יש נטייה ברורה להשפיע על הצלחתו או כישלונו של השילוב ועל מידת היעילות ורמת הקידום שיפיקו מכך הילדים בעלי הצרכים המיוחדים (Burke & Sutherland, 2004).
גורם העמדות אינו עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק ממכלול. למרות זאת, לנושא יש חשיבות רבה בהבנת הקשיים של מורים ותלמידים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד בפרט. זו הסיבה שאיתור וזיהוי עמדותיהם של המורים כלפי השילוב נבחר להיות נושא עבודה זו. הבחירה להתמקד במורים במגזר הערבי נובעת מהשתייכותה של הכותבת למגזר זה, ומהעבודה שהמגזר הערבי הוא בעל מאפיינים ייחודיים בתחום השילוב, כמו גם בתחומי חינוך אחרים. בנוסף, ההתמקדות במגזר הערבי תוכל לתרום לידע המחקרי מכיוון שמגזר זה נחקר הרבה פחות מהמגזר היהודי.