על ההתקדמות הטבעית של השפע: תרגום של הפרק הראשון בספר השלישי של "עושר העמים" מאת אדם סמית

על ההתקדמות הטבעית של השפע

הסחר הגדול של כל חברה מתורבתת הוא הסחר המתנהל בין תושבי העיר לתושבי הכפר. עניינו חליפין של תוצרת גולמית במוצרי תעשייה, בין במישרין ובין בתיווכו של כסף או של נייר כלשהו המייצג כסף. הכפר מספק לעיר את אמצעי הקיום ואת חומרי הגלם למלאכה. העיר גומלת על אספקה זו בכך שהיא שולחת חזרה חלק ממוצרי התעשייה לתושבי הכפר. העיר, שאין בה ולא יכולה להיות בה שום יצירה מחודשת של חומר, אפשר לומר עליה בצדק גמור שהיא מפיקה את כל עושרה וקיומה מן הכפר. ואולם אין להסיק מכך שרווח העיר הוא הפסד הכפר. רווחיהם של שני הצדדים הדדיים וגומלין, וחלוקת העבודה מיטיבה כאן, כמו בכל מקרה אחר, עם כל האנשים השונים המועסקים במגוון העיסוקים שאליהם היא מתפצלת. תושבי הכפר קונים מן העיר כמות גדולה יותר של מוצרי תעשייה בתמורה לתוצרת של כמות קטנה בהרבה של עבודתם שלהם, מזו שהיו נאלצים להשקיע אילו ניסו להכין את המוצרים בעצמם. העיר מספקת שוק לעודף התוצרת של הכפר, כלומר לכל מה שנותר מעבר לפרנסתם של המעבדים; ושם מחליפים אותו תושבי הכפר במשהו אחר שיש להם בו צורך. ככל שמספר תושבי העיר והכנסתם גדולים יותר, כך רחב יותר השוק שהיא מציעה לתושבי הכפר; וככל שהשוק רחב יותר, תמיד מרובה יותר התועלת שהוא מביא לרבים. התבואה הגדלה במרחק מייל אחד מן העיר נמכרת שם באותו מחיר שבו נמכרת התבואה המגיעה ממרחק עשרים מייל. אלא שמחירה של האחרונה חייב, ככלל, לא רק לכסות את הוצאות גידולה והובלתה אל השוק, אלא גם להניב לחוכר את רווחי החקלאות הרגילים. נמצא אפוא שבעלי הקרקע ומעבדיה בסביבות העיר מרוויחים, נוסף על רווחי החקלאות הרגילים, את מלוא ערך ההובלה של תוצרת דומה המובאת מאזורים רחוקים יותר, והדבר מגולם במחיר מה שהם מוכרים; ומלבד זאת הם חוסכים את מלוא ערך ההובלה הזאת במחיר מה שהם …..

תרגום של הפרק:

Smith, A. (2007). Of the natural Progress of Opulence. In: An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (pp. 295-298). Lausanne: MetaLibri. (Original work published 1776)