תחומים
תוכניות האצה ממשלתיות לחברות הזנק בתעשייה הביטחונית בישראל
#14365- תחומים: מנהל עסקים, משפטים, צבא וביטחון
- נושאים: CFIUS, Defense and Security Accelerator, Defense Innovation Unit, In-Q-Tel, National Cyber Security Centre, Techstars, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני, אינופנס, ארצות הברית, ביטחון לאומי, בריטניה, גיוס הון, דמוקרטיזציה של טכנולוגיה, האיחוד האירופי, הון סיכון, הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק, הסדר ואסנאר, הפצת נשק, השקעות זרות, התעשייה הביטחונית, זכויות אדם, חברות הזנק, חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, חסמים לחדשנות, טכנולוגיה ביטחונית, טכנולוגיות דו-שימושיות, יזמות, יזמות טכנולוגית, יצוא ביטחוני, יצוא נשק, כטב"מים, מחקר ופיתוח, מלחמת חרבות ברזל, מפא"ת, משפט בינלאומי, משפט משווה, משרד הביטחון, סייבר, סייבר התקפי, פיקוח על יצוא ביטחוני, פרשת אגמון, פרשת פגסוס, צה"ל, קניין רוחני, קרנות הון סיכון, רגולציה, רוגלות, רחפנים, רכש ביטחוני, רשות החדשנות, תוכניות האצה, תמיכה ממשלתית בחדשנות, תעשיית הייטק
- קורס: דיני יזמות טכנולוגית
- מוסד אקדמי: אוניברסיטת חיפה
- סמסטר: 2024ב
שם הקובץ:
- היקף: 19309 מילים, 44 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 78
להורדת הפריט
- מחיר: ₪210.00
אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למשפטים
עבודת סמינר
תוכניות האצה ממשלתיות לחברות הזנק בתעשייה הביטחונית בישראל
דיני יזמות טכנולוגית
2024
תוכן עניינים
מבוא 1
סקירת ספרות 3
התעשייה הביטחונית והרגולציה בישראל 3
התמורות שהתחוללו בתחום התעשייה הביטחונית והחקיקה בישראל 5
חברות הזנק בישראל 6
חברות ההזנק הביטחוניות בישראל 7
האתגרים 7
מאפיינים ייחודיים של הדינים בתחום הביטחוני 9
הדין הבינלאומי 9
הרגולציה המשפטית בתחום הייצוא הביטחוני בישראל 11
החוק בישראל והרקע לחקיקתו 12
ההליך ואכיפת חוק הייצוא הביטחוני 13
ההליך המשפטי הנדרש מחברות הזנק בתחום הביטחוני והדו-שימושי בישראל 15
פרשות מובילות בנושא ייצוא נשק ומוצרים דו-שימושיים 17
פרשות בעולם 17
פרשת סנדי הוק וענייני יצוא נשק בארצות הברית 17
פרשת "היצוא הכפול" של טכנולוגיות צבאיות לאיראן בבריטניה 17
פרשות בישראל 18
פרשת אגמון 18
פרשת הרוגלות במשטרת ישראל ופרשת פגסוס 19
משפט משווה עם הדין האמריקאי והבריטי 21
הרגולציה בארצות הברית 21
הרגולציה בבריטניה ובאיחוד האירופי 23
אתגרים משפטיים בישראל לחברות ההזנק 24
האתגרים בהשקעה בחברות ההזנק בישראל בתחום הביטחוני והדו-שימושי 24
איזון בין ביטחון וחדשנות 25
האתגר המשפטי בפיתוח טכנולוגיות צבאיות והדילמה של מערכות הביטחון 26
אתגרי התקשורת בין היזמים למערכת הביטחון 27
האתגר המימוני של חברות ההזנק בתחום הביטחוני והדו-שימושי 28
אקסלרטורים ממשלתיים בארצות הברית ובבריטניה לתחום הביטחוני 30
Techstars Air Force Accelerator 30
National Cyber Security Centre בבריטניה 33
אקסלרטורים בתחום הביטחוני והדו-שימושי בישראל 34
אקסלרטור iHLS אינופנס (INNOFENSE) 35
סיכום ומסקנות לעתיד 36
ביבליוגרפיה 38
מקורות בעברית 38
פסקי דין 38
מקורות בלועזית 38
מקורות מהאינטרנט 39
מבוא
התעשייה הביטחונית הישראלית נחשבת לאחת המובילות בעולם, והיא מהווה נדבך מרכזי הן בביטחונה הלאומי של ישראל והן בכלכלתה. כ-80% מהפיתוח והייצור בתעשייה זו מכוונים ליצוא, נתון שאין לו מקבילה בקרב המדינות העוסקות ביצוא מערכות נשק. לצד התאגידים הוותיקים צמח בעשורים האחרונים מגזר של חברות הזנק, המפתחות פתרונות סייבר, מודיעין, אוטונומיה ובינה מלאכותית, שרבים מהם דו-שימושיים ומשרתים את השוק הצבאי והאזרחי כאחד. ההייטק הישראלי, שהיה אחראי ליותר מ-40% מהצמיחה בתוצר בשנים 2018 עד 2023, מצוי כיום בצומת דרכים בעקבות ירידה חדה בגיוסי ההון, חוסר ודאות כלכלי ופוליטי ומלחמת חרבות ברזל, ודווקא משום כך מתחדדת שאלת מקומן של חברות ההזנק הביטחוניות במרחב זה.
הפיקוח הישראלי על היצוא הביטחוני מוסדר בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, המחייב רישיון שיווק ביטחוני ורישיון יצוא ביטחוני לכל העברה של ציוד ביטחוני, של ידע ביטחוני או של שירות ביטחוני. מערכת זו הכרחית, אך היא מטילה על חברות צעירות עלויות ציות גבוהות ולוחות זמנים ארוכים, ומייצרת אי-ודאות משפטית דווקא בשלבי הסיד והפרה-סיד, שבהם נדרשת החברה להתמודד בעת ובעונה אחת עם גיוס הון, עם אישורים רגולטוריים ועם פיתוח ממושך. הקושי חריף במיוחד בתחום מערכות הסייבר, שבו הרגולטור הוא גם לקוח של החברות המפוקחות, ושבו האפקטיביות של מנגנוני הפיקוח עומדת בספק.
תמונה דומה ניכרת גם מחוץ לישראל. בשנת 2021 נכנסה לתוקף תקנת האיחוד האירופי (EU) 2021/821, שהחליפה את תקנה 428/2009, הרחיבה את רשימות הפיקוח והוסיפה הסדר מיוחד לפריטי מעקב סייבר. ואולם הספרות מצביעה על כך שהחלת היגיון של זכויות אדם על דיני פיקוח יצוא מעוררת קשיים ממשיים של הגדרה, הוכחה ואכיפה, וכי הנורמות המתחרות של קידום הסחר מצד אחד ושל הגנת זכויות האדם מצד שני מולידות פיקוח חלקי ובלתי אחיד בפועל. מכאן שהחסם הרגולטורי העומד בפני חברות הזנק ביטחוניות אינו ייחודי לישראל, אלא שהמענים שפיתחו מדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית ובריטניה, מקדימים את אלה הקיימים כאן.
מטרת העבודה היא לבחון אם הקמת תוכניות האצה ממשלתיות בתחום הביטחוני בישראל יכולה להוות מענה אפקטיבי לחסמים אלה, כלומר לסייע לחברות ההזנק להתגבר על מכשולי הרגולציה, לגייס מימון ולהאיץ את פיתוח המוצרים. השאלה אינה תיאורטית: במגזר הביטחוני באירופה דיווחו כ-40% מהעסקים הקטנים והבינוניים על קשיים ניכרים בגישה למימון, ופער מימון ההון במגזר זה הוערך בכ-2 מיליארד אירו, ובארצות הברית ובבריטניה נבנו מסגרות ייעודיות לסגירת פער זה. בישראל, לעומת זאת, רשות החדשנות אינה מפעילה מסלול ייעודי לתחום הביטחוני והדו-שימושי, והמענה העיקרי מגיע מתוכניות פרטיות הפועלות בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון וצה"ל.
העבודה בנויה משבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר את התעשייה הביטחונית ואת הרגולציה בישראל, את התמורות שעברו ואת מאפייניהן של חברות ההזנק הביטחוניות ואתגריהן. הפרק השני עוסק בהתפתחות הדין הבינלאומי לפיקוח על יצוא נשק ומוצרים דו-שימושיים, בהסדרה הישראלית ובהליך המשפטי הנדרש מחברת הזנק בתחום. הפרק השלישי מציג פרשות מובילות בעולם ובישראל ואת עמדת בתי המשפט בהן. הפרק הרביעי עורך השוואה בין הדין האמריקאי והבריטי לדין הישראלי, לרבות מנגנוני הפיקוח על השקעות זרות. הפרק החמישי ממפה את האתגרים המשפטיים, הרגולטוריים והמימוניים שעמם מתמודדות חברות ההזנק בישראל. הפרק השישי סוקר אקסלרטורים ממשלתיים בארצות הברית ובבריטניה ואת תוכנית אינופנס הישראלית. הפרק השביעי מסכם ומציע מסגרת האצה ישראלית מורחבת.
