דרכי התמודדות עם כשלים ותמריצים של התובע והמייצג בתובענות נגזרות בחברות ציבוריות בישראל

דרכי התמודדות עם כשלים ותמריצים של התובע והמייצג בתובענות נגזרות בחברות ציבוריות בישראל

תוכן עניינים

מבוא 3
מסגרת מושגית – תביעה נגזרת מהי ועיצובה במערכת המשפט והפסיקה בישראל 6
תביעה נגזרת במשפט המשוה 9
דיון בסוגיה בין תמריצים לכשלים בתביעה הנגזרת 13
סיכום ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא

הכלכלה המודרנית מושתתת על קיומן של חברות המהוות ישויות משפטיות עצמאיות בהן מופרדת הבעלות מהניהול מה שמוביל ומכונה בספרות "בעית הנציג" . בעיות הנציג מוגדרת כ"מציאות שבה אדם המשמש נציג של אדם או של ציבור כלשהו ונדרש לעשות פעולות בשמם או לטובתם, משתמש בסמכויותיו לטובתו האישית על חשבון האינטרסים של שולחיו" . וכי עשויים להיות כמה סוגים של בעיות נציג בתאגיד: בין ההנהלה לבעלי השליטה ובין בעלי השליטה לבעלי מניות המיעוט. בעיית הנציג נוצרת כתוצר של אינטרסים שונים בין החברה לבעלי השליטה השונים כאשר בעיות הנציג נעשות מורכבות יותר כאשר הבעלות עצמה נחלקת בין בעלי מניות אשר שולטים בפועל בתאגיד (באמצעות החזקת רוב המניות או מיעוט גדול המאפשר שליטה בפועל, והבעלות בשאר מניות החברה מפוזרת בין מחזיקים רבים) לבין בעלי מניות המיעוט. במצב כזה בעלי השליטה עשויים להשתמש בכוחם העודף כדי להפיק מן החברה תועלת אישית, על חשבון האינטרס של בעלי מניות המיעוט.
הגישה הכלכלית לחובת האמונים של המנהל, מגדירה את בעית הנציג כתוצר בלתי נמנע של ההפרדה בין הבעלות לשליטה בתאגיד המודרני, ואת דיני חובת האמונים כאמצעי החשוב והיעיל ביותר לצמצום היקף הבעיה. גישת הנציג מדגישה כי מנהלים הינם בעלת חובות האמונים כלפי המשקיעים וכי חובת האימון כוללות שני היבטים. הראשון, הינו חובת הגילוי המלא וההוגן של מצבה של החברה, והוא מתבסס בעיקרו על המידע המועבר למשיקעים באמצעות הדוחות הכספיים. ההיבט השני, הוא החובה הכללית להעדיף את האינטרסים של המשקיעים וכך לפעול למענם או להימנע מפעולה המיטיבה עם הנציג "על חשבון" המשקיעים .
גושן מדגיש כי לא ניתן להתעלם מהיבט מוסרי רחב יותר שקיים בנושא זה של "יחסי אמון". יש לזכור, כי במקרים רבים יחסים אלו מבוססים על יחסים אישיים של פרטים המפקידים בידי חבריהם את רכושם ואת עתידם ואכן נותנים בהם אמון. על כן הפרת חובת האמונים בנסיבות אלה אינה במישור הכלכלי בלבד, אלא במישור החברתי–אישי. גישה מוסרית המגנה הפרת חובת האמונים יכולה לנבוע מתאוריות מוסריות אחדות, שחלקן אלטרואיסטיות או תאולוגיות באופיין. אין בהכרח קשר בין הגינוי המוסרי של הפרת אמונים לבין הגישה האתית התועלתנית. על כן מובן שביסוס חובת האמונים על אדני רטוריקת ה"הגינות" והגישה המוסרית עשוי ליצוק תוכן שונה בחובות האמונים. יחסי אמון הם לב לבם של כל יחסי מסחר, גיוס הון, מימון חברות וניהול עסקים. בעיית הנציג הופכת להיות הבעיה המרכזית של חלוקת העבודה המודרנית, של ההתמחות, של ההתמקצעות ושל החברה בע"מ שעדיין מהווה את המכשיר היעיל ביותר לגיוס הון, להשקעה, להפקת רווחים ולייצור תעשייתי. יחסי אמון נקשרים בין שותפים לחוזים, לעסקים, לניהול חברות במצבים שונים של יחסי עבודה, שליחות או נציגות, כאשר לא ניתן לפרט במדויק בחוזה כתוב מהן כל התחייבויות הצדדים. יחסי האמון מהווים הסכמה חוזית באופייה על דרך ניהול העסקים ואינם שונים באופן יסודי מכל חוזה אחר……..