היחס המשפטי לסוגיית העיזבון הדיגיטלי לאור ההתפתחות הטכנולוגית

סמינריון בנושא:

היחס המשפטי לסוגיית העיזבון הדיגיטלי לאור ההתפתחות הטכנולוגית

תוכן עניינים

מבוא 2
מהו עיזבון דיגיטלי? 3
הגדרת של עיזבון דיגיטלי 3
עיקרי המדיניות של פלטפורמות מרכזיות בנושא עיזבון דיגיטלי 4
המסגרת המשפטית – קניין, פרטיות וזכויות המנוח ומשפחתו 8
ניתוח תיאורטי 13
הפרטיות כשליטה 13
הפרטיות כגישה 13
פרטיות הקשרית 14
פרדוקס הפרטיות (“The Privacy Paradox”) 14
משפט משווה 16
ארה"ב 2005-2015 16
בריטניה 16
צרפת 17
דיון ומסקנות 18
חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה–2005 (להלן: חוק הירושה) – צוואה הדדית ומשותפת 19
סיכום 21
ביבליוגרפיה 22
חקיקה ישראלית 22
חקיקה זרה 22
פסיקה ישראלית 22
ספרות עברית 23
ספרות לועזית 23
דוחות ומקורות נוספים 24
אתרי אינטרנט 24

מבוא

בעידן האנלוגי, היומן האישי, או הרשומות האישיות, היה במשך דורות כמעין ארכיון של זיכרונות, עדות לחיים, לאירועים משמעותיים. ביומן תוארו מערכות היחסים של האדם עם סביבתו, מחשבותיו ורגשותיו. הוא שימש מסמך שאפשר היה ללמוד ממנו על אישיותו של הכותב ובכלל זה על סודות וצדדים שהיו נסתרים בחייו.
דפים אלה היו שמורים בדרך כלל במגירות במרחב הפרטי של האדם, והיו נפתחות בפני קרובי המשפחה רק לאחר הסתלקותו מהעולם. כמו שאר חפציו, על פי רוב הם היו חלק מהרכוש שעבר לבני המשפחה. מהו אפוא ההבדל בין פתיחת מגירה בחדר השינה על ידי קרובי הנפטר וגילוי מכתבי אהבה ישנים ובין פתיחת תיבת דואר אלקטרוני? מתברר כי כשמדובר בתכולת דוא"ל או בפרופילים ברשתות חברתיות, מדיניות ספקית הרשת אינה עולה בקנה אחד עם כל מה שידענו על ירושת קניין הנפטר.
בעשורים האחרונים אנו עדים למהפכה טכנולוגית ולהתפתחות הטכנולוגיות והשימוש בשירותים המוצעים לנו. אחד המאפיינים העיקריים בעידן הדיגיטלי, הוא הצטברותו של מידע רב בפלטפורמות השונות בין אם זה בכל הנוגע לניהול אורח חיינו, ובין אם זה בכל הנוגע לאחסון מידע אישי משמעותי ורגיש עבורנו. עם התקדמות הטכנולוגיה חיינו עברו להתנהל יותר ויותר בסביבה דיגיטלית. לכולנו יש חיים ונכסים דיגיטליים, בעידן שלנו רוב בני האדם צוברים במהלך חייהם נכסים דיגיטליים רבים כגון: מאמרים, פוסטים בפייסבוק, טוויטר, ווטסאפ, רשתות חברתיות נוספות, בלוגים, אנשי קשר, דואר אלקטרוני, סרטונים, ספרים דיגיטליים, קובצי ראיונות, מוזיקה, תמונות, מטבעות וירטואליים ועוד. כול המידע מאוחסן במכשירים כגון מחשבים נייחים וניידים, טאבלטים, התקני אחסון וטלפונים חכמים. לכן, גם מידע אישי וסודי וכן מידע סנטימנטלי אחר, לרוב מאוחסן באמצעים דיגיטליים. הצטברותו של המידע האמור, מעצם טיבו, הוא מידע אשר חשיפתו עלולה לפגוע בפרטיותו של אדם. על כן, ללא ספק מידע מסוג זה אשר יזלוג למקומות הלא נכונים, הנ"ל יביא לפגיעה משמעותית באדם – הן בחייו והן במותו.
מה קורה לעתידו של המידע לאחר פטירתו של אדם? רוב הציבור, בארץ ובעולם, לא יודע מה יהא על הנכסים האלו לאחר לכתו של אדם?