דף הבית / פריטים / עבודה סמינריונית / עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני) / אנונימיות תורם הזרע בישראל, בין זכות הילד לדעת את מקורותיו לבין פרטיות התורם
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת מספר רגעים
להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
עבודה סמינריונית עיונית
2025
מבוא 1
זכות תורם הזרע לאנונימיות, רקע 3
התפתחות חקיקתית 3
זכות האנונימיות של תורם הזרע 6
הדילמה האתית של תורם הזרע האנונימי 8
התפתחותה של תרומת הזרע הלא אנונימית, המסלול המיועד 10
נתונים על תרומת זרע בארץ 13
הזכות להורות מול טובת הילד 15
היבטים משפטיים של תרומות זרע 17
טענות בעד ונגד ניהול מאגר רישום מרכזי ושמירת אנונימיות התורמים 19
משפט משווה, חשיפת זהותם של תורמי זרע בעולם 22
המתח בין ההלכה לאתיקה בנושא תרומת זרע 25
התמודדות ההלכה עם תרומת הזרע ובעיות הלכתיות 27
המתח בין ההלכה הדתית לאתיקה 30
ילדים ואנונימיות, טובת הילד מול החשש מירידה בהיקף התרומות 32
בעיות הלכתיות בתרומת זרע ומסלול התורם הידוע 34
סיכום והמלצות לעתיד 38
ביבליוגרפיה 40
חקיקה 40
פסיקה 40
נהלים, הנחיות ודוחות ועדות 40
ספרות 41
מקורות הלכה 43
מקורות בלועזית 44
תרומת זרע היא אחד הביטויים המובהקים לאופן שבו הטכנולוגיה הרפואית משנה את גבולותיו של מוסד המשפחה ואת הדרך שבה המשפט מגדיר הורות. בישראל, שבה שיעור מחזורי הטיפול של הפריה חוץ גופית ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מן הגבוהים בעולם, נולדים כיום כאלף ילדים בשנה מתרומת זרע, ועיקר הפניות לבנקי הזרע הן של נשים רווקות. ההסדרה המשפטית של התחום נותרה מצומצמת, והיא נשענת על חקיקת משנה, על נהלים ועל הנחיות של משרד הבריאות ולא על חקיקה ראשית, ולפיכך חלק נכבד מן ההכרעות העקרוניות בתחום נעשה בפסיקה ובספרות המשפטית.
בלב ההסדרה הזו עומד כלל האנונימיות. תורם הזרע בישראל חותם על כך שזהותו לא תימסר לאישה הנתרמת ולא לילד שייוולד, והאישה מתחייבת מצדה שלא תוגש תביעת אבהות או תביעת מזונות. לכלל זה נלווה מחיר: הילד שנולד מן התרומה גדל בלא מידע על מחצית המטען הגנטי שלו, ומבחינה הלכתית הוא עשוי להיחשב "שתוקי", שאימו ידועה ואביו אינו ידוע, עם כל המשמעויות הנלוות לכך לעניין כשרותו לנישואין. הכלל ההלכתי שלפיו "רוב בעילות אחר הבעל" ממחיש עד כמה רגישה שאלת הייחוס במשפט העברי.
בשני העשורים האחרונים נסדק כלל האנונימיות בעולם המערבי משני כיוונים. ראשית, מדינות רבות ביטלו בחקיקה את האנונימיות המלאה והכירו בזכותו של מי שנולד מתרומה לדעת את זהות התורם בהגיעו לבגרות. שנית, התפתחותן של בדיקות DNA מסחריות ושל מאגרים גנאלוגיים פתוחים הפכה את ההבטחה לאנונימיות להבטחה שאינה ניתנת לקיום בפועל, גם במדינות שבהן היא מעוגנת בדין. מחקרים עדכניים מראים כי מבוגרים שנולדו מתרומת זרע מייחסים חשיבות רבה לידיעת זהות התורם, ועם זאת העמדות בשאלה זו מורכבות ואינן אחידות. סקירות השוואתיות מצביעות על מגוון רחב של הסדרים, מהעדר הסדרה ועד חשיפה מלאה של פרטי התורם. במקביל נדונה בספרות השאלה כיצד מנהלים בנקי הזרע הבין-לאומיים את המידע על התורמים ואת תקרת מספר המשפחות הנוצרות מתורם יחיד.
בישראל מתנהל הדיון בשני צירים. הציר הראשון הוא שאלת האנונימיות עצמה, כלומר אם ראוי לנהל מאגר רישום מרכזי של תורמים ולאפשר לילד לחשוף את זהות התורם בבגרותו. הציר השני הוא המסלול הלא אנונימי, מסלול "התורם הידוע", שבו זהות התורם גלויה לנתרמת עוד לפני תחילת ההליך. בציר זה קבעה הפסיקה כי התורם הידוע ייחשב לאב לכל דבר ועניין, והסכם השולל ממנו הורות אינו תקף, גם כאשר כל הצדדים התכוונו לכך מראש. עמדה זו נשענת על התפיסה שלפיה הורה בעל כורחו, הורה הוא. בבג"ץ שנדון בשנת 2019 בעתירתה של אישה שביקשה להרות מתרומתו של תורם סדרתי שזהותו ידועה, העדיף בית המשפט את טובת הילד ואת האינטרס הציבורי על פני רצונה של העותרת להורות מאדם מסוים.
מטרת עבודה זו היא לבחון את הבסיס הנורמטיבי של כלל האנונימיות בתרומת זרע בישראל ולשאול אם הוא עומד עוד במבחן הזמן. שתי שאלות יעמדו במרכז הדיון: מדוע תורם זרע שזהותו ידועה נושא כמעט תמיד בנטל האחריות ההורית בעוד שהתורם האנונימי פטור ממנה לחלוטין, והאם הגיעה העת לאפשר גם בישראל מסלול של תרומה עם תג זיהוי, שיאפשר לילד לדעת את מקורותיו בבגרותו בלי להטיל על התורם חובות הוריות.
מבנה העבודה הוא כדלקמן. בפרקים הראשונים אציג את הרקע ואת ההתפתחות החקיקתית של תרומת הזרע בישראל ואת זכות התורם לאנונימיות, ולאחריהם אדון בדילמה האתית הכרוכה בתרומה אנונימית ובהתפתחותו של המסלול הלא אנונימי. בהמשך אציג נתונים על תרומת זרע בארץ, אדון במתח בין הזכות להורות ובין טובת הילד, אסקור את ההיבטים המשפטיים ואת הטענות בעד ונגד ניהול מאגר רישום מרכזי, ואערוך סקירה השוואתית של ההסדרים הנוהגים במדינות שונות. פרקים נוספים יוקדשו למתח בין ההלכה לאתיקה, להתמודדות ההלכה עם תרומת הזרע ולשאלת האיזון בין טובת הילד ובין החשש מירידה בהיקף התרומות. הפרק המסיים יציג את מסקנותיי והמלצות לעתיד.
עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)
עבודה סמינריונית עיונית | אנונימיות תורם הזרע בישראל, בין זכות הילד לדעת את מקורותיו לבין פרטיות התורם …
לפרטים נוספיםכתבי הקודש של ביתא ישראל בעדויות חיצוניות, 1869–1920 | עבודה בהיסטוריה | תוכן העניינים | מבוא 1 …
לפרטים נוספיםהסדר הפשרה בעניין וולט וזכויות עובדים לשליחים עצמאיים | עבודה עיונית בדיני עבודה | תוכן העניינים | …
לפרטים נוספיםרשתות חברתיות כגופים דו-מהותיים בדין הישראלי | עבודה עיונית במשפט | תוכן העניינים | מבוא 1 | …
לפרטים נוספיםחסידות חב"ד | תוכן העניינים | מבוא 1 | מאפייני גוף הספרות 1 | הגות חב"ד וראשית …
לפרטים נוספיםאוניברסיטת בר-אילן | הפקולטה למשפטים | עבודת סמינריון | התפתחות מדרג עבירות ההמתה בדין הישראלי מתיקון 44 …
לפרטים נוספים