להורדת הפריט
לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל contact@spitball.co
עבודה סמינריונית
בקורס – הפרעות קשב והיפראקטיביות, 10563
מבוא 3
ADHD – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות 5
אינטגרציה רב חושית 6
החושים השונים – כיצד מתבטאת הפרעת הויסות החושי בכל חוש? 7
חוש הראייה 7
חוש השמיעה 7
חוש המגע (החוש הטקטילי) 8
חוש הטעם והריח 8
החוש הפרופריוצפטיבי, החוש הווסטיבולרי והחוש האינטרוספטי 9
הפרעת ויסות חושי 10
השפעת ההפרעה על התפקוד 11
הקשר הביולוגי של הפרעת וויסות חושי לADHD 11
תיאוריות ומודלים של הפרעת ויסות חושי 13
מודל העיבוד החושי של Dunn 13
המודל האקולוגי של ויסות חושי –(EMSM) 14
שיטות התערבות בהפרעת ויסות חושי, המתאימות לטיפול ב ADHD 16
מחקרים בעד / נגד טיפול ב ADHD ע"י אינטגרציה חושית 19
ביבליוגרפיה 22
נספח: המלצות מעשיות לציוד בחדר תחושה 29
"הוא היפר אקטיבי" משפט שנאמר בימינו בקלות רבה ע"י אנשי מערכת החינוך, מורים וגננות. הורים רבים שומעים ונחרדים. "מה עושים?" החששות מפני טיפול תרופתי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מרובים והורים רבים מחפשים פתרונות חילופיים.
עבודה זו רוצה לתת ידע עדכני על טיפול בהפרעת קשב וריכוז, בעזרת ויסות חושי sensory integration (SI) , היתרונות והחסרונות שבו, כמשלים ולפעמים אף מחליף את הטיפול התרופתי.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה עצבית התנהגותית והתפתחותית בילדות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בקשיים בתשומת לב, היפר אקטיביות ואימפולסיביות שלא מתאימים לגיל ו/או המין של הילד ומפריעים לתפקוד ולפעילות היום יומית שלו. על פי הערכת הארגון העולמי להפרעות נפש (NIMH) מ 2006, 2% – 8% מהילדים בגיל בית הספר בארצות הברית, מתאפיינים בקשיי קשב וריכוז עם פעלתנות יתר או בלעדיה. (בארקלי, 2006). ההשלכות של הפרעה זו משפיעות על היבטים שונים של התפקוד וההתפתחות התקינה של הפרט. ילדים עם ADHD, סובלים מבעיות התנהגותיות שונות כגון דימוי עצמי נמוך, קושי ביצירת קשרים חברתיים, תוקפנות ולקות למידה (Bell, 2011).
הטיפול המקובל כיום להפרעת ADHD הוא תרופתי, במטרה למנוע את הפעלתנות הרבה ואת קשיי הקשב ולשפר את יכולת הריכוז של הילדים. תרופות מעוררות כמו רטלין או קונצטרה ומנגד תרופות נוגדות דיכאון כמו טריסיקליק ניתנות ע"י פסיכיאטרים או נוירולוגים כשהמטרה היא למצוא את המינון הנכון, שישפיע בצורה הטובה ביותר על התופעות שמפריעות להתנהלות התקינה של הילד , עם מינימום תופעות לוואי. אבל, הורים רבים עדיין חוששים לתת לילדם טיפול תרופתי. גם בגלל הקושי להתאים לכל ילד את התרופה והמינון המדוייקים עבורו, וגם בגלל החשש מתופעות לוואי, שגדל במיוחד בגלל הצורך ליטול את התרופה לאורך זמן. לכן, הורים רבים מחפשים חלופות אלטרנטיביות, שאינן כרוכות במתן חומרים כימיים לילד, כמו טיפול בעזרת אינטגרציה חושית.
טיפול באינטגרציה חושית (SI) היא פעילות גופנית טיפולית שפותחה על ידי Jean Ayres כבר ב 1972 עבור ילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, פיגור שכלי, מוגבלות בלמידה, הפרעה רגשית או הפרעת קשב וריכוז. טיפול באינטגרציה חושית הוא טיפול מתוכנן ומבוקר סומטוסנסורי, וסטיבולרי, תחושתי, שמיעתי ו / או פרופריוצפטיבי המיועד לשיפור תשומת הלב של הילדים, מצב העוררות והרגישות שלהם לגירויים סביבתיים.
הפרעת ויסות חושי היא הפרעה שכיחה בקרב ילדים (Bar-Shalita et al. 2015) ומשפיעה על התפקוד ועל ההשתתפות בעיסוקי יומיום. בתיאוריה ש Ayres פיתחה (1972) היא הסבירה את ההפרעה, שכינתה אז Sensory Dysfunction Integration . ההפרעה הוסברה מאז באמצעות תיאוריות נוספות, והמחקר לאורך השנים מסייע בהבנתה ומכוון להתערבות שמטרתה לסייע לאלו שסובלים מהפרעת ויסות חושי. כיום, הפרעת ויסות חושי בילדים היא הפרעה מוכרת והמומחים בטיפול בה הם מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים מתחום התפתחות הילד.
הקריטריונים של ה 5-DSM (מדריך האבחון הפסיכיאטרי, 2000) לאבחון של ילדים עם ADHD, מאפיינים למעשה ילדים עם קושי בוויסות חושי . Parush et al. (2007), מצאו במחקרם שלילדים עם ADHD יש קושי בוויסות חושי ולכן טיפול באינטגרציה חושית עשוי לעזור להם.
Jing et al(2022) חקרו כיצד עשויים קשיי אינטגרציה חושית להשפיע באופן ספציפי על תסמיני ליבה של ADHD, מתוך כוונה לחקור ולבסס את הקשר בין קשיי אינטגרציה חושית, תפקודים מנהליים ותסמיני ליבה של ADHD בילדים. הם מצאו כי השינוי התפקודי באינטגרציה החושית עשוי למלא תפקיד חשוב בטיפול בתסמיני ליבה של ADHD, עם ההצגה הקלינית של חוסר תשומת לב ו/או היפראקטיביות/ אימפולסיביות וקשיים בתפקודים מנהליים.
סקירת הספרות מתייחסת לקשר בין ADHD לאינטגרציה חושית וכמו כן ליתרונות ולחסרונות של הטיפול.
הטיפול בעזרת אינטגרציה חושית ניתן אמנם ע"י הפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק במסגרת המרפאה, אך למעשה הוא זמין בכל רגע בחיי היום יום והמטפל יכול להדריך את ההורים כיצד להמשיך את הטיפול במסגרת היום יומית של התנהלות הבית. הורה שמודע למטרת הטיפול ולעקרונות שלו, יכול לאורך היום "לטפל" בילד, בלי להכניס את הילד למסגרת "טיפולית", בלי שהילד ירגיש שהוא לא בסדר וצריך טיפול. במקום לתת לילד תוויות של יוצא דופן, הטיפול בדרך שיגרה ביום יום, יכול להעצים את הילד, לחזק את בטחונו העצמי ולשפר את מעמדו בתוך המשפחה. גם מורה / גננת שיכירו את הכלים הפשוטים של הטיפול בעזרת אינטגרציה חושית, יוכלו לעזור לילד להתרכז טוב יותר בשיעור ולהפחית את פעלתנות היתר שלו.
יחד עם זאת, ישנם מחקרים שמצאו שהטיפול לא יעיל ואולי אפילו מזיק. כמו כן, יש לדעת להתאים את סוג הגרייה החושית לקושי ממנו סובל הילד. טיפול בילד מוסח, אינו דומה לטיפול בילד עם פעלתנות יתר ואימפולסיביות .
כמו כל טיפול, בוודאי שאין מענה אחיד לכולם. עבודה זו מסבירה את עקרונות הטיפול באינטגרציה חושית ומאפשרת לכל אחד לבדוק האם הטיפול יעיל עבור הילד שלו.
האוניברסיטה העברית בירושלים | סמינריון בקורס עבריינות נוער 61015 | שנה"ל תשפ"ג | תפיסות של עובדים סוציאליים …
לפרטים נוספיםפרק 10 - הפרעות אישיות | תוכן הפרק | מאפיינים קליניים של הפרעות אישיות: 3 | קשיים …
לפרטים נוספיםפרק 7: הפרעות מצב רוח והתאבדות | | תוכן | מהן הפרעות מצב רוח? 3 | …
לפרטים נוספיםפרק 6 - הפרעות חרדה, פוביות, פאניקה ואובססיות | תוכן הפרק | פחד וחרדה כדפוסי תגובה 2 …
לפרטים נוספיםפרק 5 – לחץ ובריאות פיזית ומנטלית | תוכן הפרק | מהו לחץ? 3 | לחץ וה- …
לפרטים נוספיםעבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)
עבודה סמינריונית | בקורס - הפרעות קשב והיפראקטיביות, 10563 | | השפעת טיפול אינטגרציה חושית על …
לפרטים נוספים