חוויית למידת הנגינה ותרומתה להתפתחות אישית וחברתית בקרב תלמידים בוגרים

המכללה האקדמית תל חי

הצעת מחקר

חוויית למידת הנגינה ותרומתה להתפתחות אישית וחברתית בקרב תלמידים בוגרים

קורס: שיטות מחקר איכותניות

2024

תוכן עניינים

מבוא 1
רקע תיאורטי וסקירת ספרות 3
חוויית הלמידה בתחום האמנותי 3
אינטראקציות בין מורים לתלמידים בשיעור הנגינה 3
מוטיבציה והתמדה בלימודי נגינה 4
למידת נגינה ככלי לפיתוח אישי וחברתי 4
בין מחקר איכותני למחקר כמותי בחקר חוויית הנגינה 5
רציונל המחקר ושאלותיו 6
פערים בספרות וחשיבות המחקר 6
שאלות המחקר 6
שיטת המחקר 7
מערך המחקר 7
אוכלוסיית המחקר ואיתור המשתתפים 7
כלי המחקר 7
הליך המחקר 7
ניתוח הנתונים 8
היבטים אתיים 8
מיקום החוקרת ורפלקסיביות 8
מגבלות המחקר ותרומתו הצפויה 9
מגבלות המחקר 9
תרומה צפויה 9
ביבליוגרפיה 10

מבוא

למידת נגינה בכלי מוזיקלי היא פעילות חינוכית ותרבותית נפוצה, המתקיימת במסגרות מגוונות ובהן קונסרבטוריונים עירוניים, מוסדות ללימודי מוזיקה ומרכזים קהילתיים. בשונה מתחומי למידה אחרים, השיעור בנגינה מתרחש לרוב במפגש פרטני או בקבוצה קטנה, והוא משלב רכישת מיומנות טכנית, פרשנות אמנותית וביטוי רגשי. מאפיינים אלה הופכים את השיעור למרחב חברתי ייחודי, שבו נרקמים לאורך זמן יחסים בין מורה לתלמיד ומתגבשת חוויית למידה אישית ומתמשכת (‎de‎ ‎Bruin‎, 2023). ההתעניינות המחקרית בחוויה זו גברה בשנים האחרונות, מתוך הכרה בכך שהיא אינה נגזרת רק מרמת המיומנות שהתלמיד רוכש, אלא גם מן המשמעויות שהוא מייחס לתהליך הלמידה עצמו ולהקשר החברתי שבו הוא מתרחש.

ספרות המחקר מצביעה על כך שתרומתה של למידת הנגינה אינה מתמצה ברכישת מיומנות מוזיקלית. מחקרם האיכותני של בוסו ומנגיארולו (‎Bussu‎ & ‎Mangiarulo‎, 2024) מצא כי השתתפות בהרכב מוזיקה קלאסית תרמה לתפיסה העצמית של מתבגרים בכל הנוגע למיומנויות חיים, ובכלל זה לתחושת השייכות, לביטחון העצמי וליכולת לפעול בצוות. ממצאים משלימים עולים ממחקרם הכמותי של מוריס ועמיתיו (‎Morris‎ ‎et‎ ‎al‎., 2018), שבחן תוכנית חינוך מוזיקלי בהשראת אל סיסטמה והצביע על קשר בין השתתפות בתוכנית לבין התפתחות חיובית של בני נוער בתחומים אישיים וחברתיים. שני המחקרים יחד מלמדים כי הנגינה מתפקדת כזירה להתפתחות אישית וחברתית ולא רק כתחום דעת.

לצד התרומות המדווחות, לימודי הנגינה מאופיינים גם בקשיים ובשיעורי נשירה לא מבוטלים. סקירה שיטתית של אוליביירה ועמיתיו (‎Oliveira‎ ‎et‎ ‎al‎., 2021) העלתה כי המוטיבציה ללמידת נגינה היא תופעה רב ממדית, המושפעת ממשתנים אישיים כגון תחושת מסוגלות ועניין פנימי, ממשתנים בין-אישיים כגון יחסי מורה ותלמיד ותמיכת המשפחה, וממאפייני ההקשר שבו מתרחשת הלמידה. שאט (‎Schatt‎, 2022) הוסיף ממד נוסף להבנה זו כאשר פיתח ואימת כלי למדידת המוטיבציה לתרגול בקרב תלמידי נגינה, והראה כי ההתמדה בתרגול קשורה לתפיסות הערך והמסוגלות של הלומד ולא רק לכישרון או לזמן הפנוי. ממצאים אלה ממחישים כי הבנת ההתמדה בלימודי נגינה מחייבת התבוננות בחוויה הסובייקטיבית של הלומד.

ממד מרכזי בחוויה זו הוא הקשר שבין המורה לתלמיד. דה ברוין (‎de‎ ‎Bruin‎, 2023) בחן באופן איכותני את דפוסי המשוב בשיעור הנגינה הפרטני, ומצא כי אופן מסירת המשוב, מידת הדיאלוגיות שלו ומקומו של התלמיד בתהליך משפיעים על תחושת המסוגלות שלו ועל נכונותו להתמודד עם אתגרים מוזיקליים. בדומה לכך, נמצא כי ציפיות המורה מתלמידיו מתורגמות לדפוסי הוראה ומשוב שונים ומשפיעות על הישגי הביצוע של התלמידים (‎Li‎ ‎et‎ ‎al‎., 2023). מכאן שהאינטראקציה החינוכית בשיעור הנגינה אינה רק אמצעי להעברת ידע, אלא גורם מכונן בחוויית הלמידה.

חלק ניכר מן הידע הקיים בתחום נשען על מחקרים שנערכו בקרב ילדים ובני נוער ובמסגרת תוכניות מובנות, ואילו חוויית הלמידה של תלמידים בוגרים הלומדים נגינה מתוך בחירה אישית, במסגרת קונסרבטוריון עירוני או מוסד ללימודי מוזיקה, נחקרה פחות. מטרת המחקר המוצע היא לבחון את חוויית למידת הנגינה מנקודת מבטם של תלמידים בוגרים, ואת המשמעויות שהם מייחסים לתהליך הלמידה מבחינת התפתחותם האישית והחברתית. המחקר מתמקד באינטראקציות שבין המורים לתלמידים ובדרך שבה הן מעצבות את החוויה, מתוך הנחה שהבנה מעמיקה של נקודת המבט של הלומדים עשויה לסייע גם לשיפור ההוראה במסגרות מסוג זה.

הצעת המחקר בנויה כך: תחילה מוצג רקע תיאורטי הכולל סקירת ספרות בנושא חוויית הלמידה בתחום האמנותי, האינטראקציה בין מורים לתלמידים, המוטיבציה וההתמדה בלימודי נגינה ותרומתה של הנגינה לפיתוח אישי וחברתי. לאחר מכן מוצגים רציונל המחקר ושאלותיו, ובהמשך מפורטת שיטת המחקר ובכלל זה אוכלוסיית המחקר, כלי איסוף הנתונים, הליך המחקר, דרכי הניתוח וההיבטים האתיים. ההצעה נחתמת בדיון במגבלות המחקר ובתרומתו הצפויה.