מאגרי עבודות וסיכומים

טכנולוגיה וגבריות בסרט "הרשת החברתית" (2010)

#9785
שם הקובץ:

להורדת הפריט


זוהי הכתובת אליה תישלח העבודה ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

אוניברסיטת תל-אביב
הפקולטה לאומנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

טכנולוגיה וגבריות בסרט "הרשת החברתית" (2010)

עבודת סמינריון בקורס
קולנוע ופילוסופיה: כיוונים ויישומים חדשים

תוכן עניינים

מבוא 2
הגמוניה גברית וטכנולוגיה ככלי ליישומה 4
מאפייני טיפוס ההאקר הגברי 10
מבנה הסרט כרשת חברתית: ניפוץ האשליה של חיבור אנושי 16
סיכום ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 22

 

מבוא

בתחום הקולנוע הנרטיבי, מעטים הבמאים שמחזיקים ברמת הדיוק והפרפקציוניזם של דיויד פינצ׳ר (Fincher). לאורך הקריירה המפוארת שלו, פינצ׳ר חקר בעומק ופילוסופיות את המורכבות של גבריות, דינמיקה מגדרית ואת כוחה של הפטריארכיה בחברה מודרנית. מה שמייחד את עבודתו זה האופן בו הוא מצליח לשזור את הנושאים המורכבים הללו עם קונספציות של קפיטליזם וטכנולוגיה ככלי נרטיבי וגם כעדשה תמטית. החל מסרטים כמו מועדון קרב (Fight Club, 1999) ועד לסרטו האחרון – הרוצח (The killer, 2003) כולם חוקרים את מחוזות הגבריות בעידן המודרני דרך דמות ראשית גברית וייחודית. כל אלה ראויים לדיון מעמיק בפני עצמם, אך בעבודה זו ברצוני להתמקד ביישום המובהק ביותר של הסימביוזה בין הניואנסים של גבריות לטכנולוגיה על ידי פינצ׳ר – הרשת החברתית (The Social Network, 2010), שמנתח בצורה עמוקה את השילוב העוצמתי בין כוח, היררכיה ורוח התקופה הדיגיטלית.
מגדר וייצוג נשי בצורות מדיה שונות היוו נושאים לדיונים ולוויכוחים רבים בשנים האחרונות, והקולנוע הוא לא יוצא דופן. כאשר עוד ועוד תכנים שעולים על המסך עוסקים בנושאים פוליטיים-חברתיים באופן ישיר או חתרני, ויוצרים שיח עכשווי וביקורתי. ברצוני לבחון בהקשר זה את הרשת החברתית, שברובד השטחי מספר את כרוניקת עלייתה של פייסבוק, המאבקים המשפטיים המתחוללים בין מייסדיה ובראשם מארק צוקרברג (Zuckerberg), המגולם על ידי ג׳סי אייזנברג (Eisenberg) אך ברמה העמוקה בוחן קונפליקטים מגדריים וחברתיים. על ידי השענות על פילוסופיית ההגמוניה של התאורטיקן אנטוניו גרמשי (Gramsci), ודרך עבודתה של חוקרת המגדר ריווין קונל (Connell) נבחן את ההמשגה של הגמוניה גברית ונחשוף כיצד הפטריארכיה מעוגנת בעולם הטכנולוגי ומיושמת על ידו. על כן, אבקש לבדוק את הקשר בין מציאות טכנולוגית ודיגיטלית לבין פוליטיקה מגדרית, וכיצד היא באה לידי ביטוי באמצעות הסרט ותפישת עולמו של הבמאי.
פינצ׳ר ממחיש כבר ברמת הליהוק כיצד הסרט מצולם דרך עדשת הגברים, לטענתו אפילו בחירתו בזמר הפופ ג׳סטין טימברלייק (Timberlake) לליהוקו של יזם ‘Napster’ שון פארקר (Parker) קשורה בכך. כאשר המבקרים ביקרו את דמותו בטענה שזה לא שון פארקר ה-׳אמיתי׳, פינצ׳ר ענה שזה לא משנה מיהו פארקר האמיתי מכיוון שהוא נכתב דרך עיניו של צוקרברג, דמותו של מארק היא זו שצריכה לראות אותו כך ולהאמין שזה פארקר האמיתי; “He’s got to see him as the guy who’s got it wired” (Fincher qtd in Grossman,). המונח “Wired” ממחיש את הצלחתו הווירטואלית והחברתית של פארקר המייצג את התגלמות עלייתם של האקרים ליזמים טכנולוגיים בחברה העכשווית. בדגש על דמותו של מארק כמייצג הכמיהה להיות בעמדת כוח ולמלא את התפקיד העוצמתי הזה, ברצוני להציג איך המציאות של הסרט הופכת להיות השקפת עולמו של דמות הההאקר, איך ההאקריות מתפקדת כצורת גבריות, מה המאפיינים של גבריות האקרית, וכיצד דמותו של פארקר כאידיאל גברי ויזם בעל שם מעוצבת כדי לשכפל את הדימוי המנטלי של מארק.
על פי החוקרות וונדי פוקנר (Faulkner) ומריה לוהאן (Lohan), חוקרים שונים טוענים כי אלה שמעצבים טכנולוגיות חדשות, באותה נשימה מעצבים את פני החברה  (Latour 1988; Bijker and Law 1992 qtd in Lohan and Faulkne. לפיכך, ניתן לטעון שבהמצאתו את פייסבוק, צוקרברג משנה את פני החברה כולה. אציג איך על ידי הבימוי, הצילום והעריכה המדמה אינטראקציות ברשתות חברתיות, בה פינצ׳ר דובק לאורך הסרט, מעבירים את התחושה של עולם דיגיטלי ומהדהדים את הפרקטיקה של אינטראקציות ברשת החברתית. גם הפסקול האלקטרוני של הסרט שעוצב על ידי המלחין טרנט רנזור (Renzor) תורם כמרכיב מכריע לסגנון בעודו מלווה את הנרטיב ומחזק את הטון הטכנולוגי של היצירה. נבחן כיצד המאמצים המשולבים של מרכיבי המבע הקולנועי ופילוסופיית פולחן הטכנולוגיה פועלים כדי לעצב את תפיסת עולמו של מארק ברשת החברתית, הנרטיבית והקונספטואלית ואיך באמצעות אלו הסרט מדמה פרקטיקה של רשת חברתית בפני עצמה ובו זמנית מבקר אותה.
על פי התפיסה שאלה המעצבים טכנולוגיות חדשות , באותה נשימה מעצבים את פני החברה. ניתן לטעון שטכנולוגיה ומגדר מעוצבים יחדיו באופן שמתכתב עם ערכי ההגמוניה והאידיאולוגיה בחברה המודרנית. בהכרזה על ההקשר המיזוגני של לידתה של פייסבוק, פינצ׳ר וסורקין מאירים זרקור על האופי השלילי של המיזם הטכנולוגי בפן החברתי וספציפית, המגדרי. בהתחשב בכעס הפמיניסטי על הפרספקטיבה הפטריארכלית שהסרט מייצג וכיצד היא ׳מעצבת׳ את תפיסת עולמו של ההאקר (צוקרברג, במקרה הזה), ההקשר המגדרי יחד עם סיפור הקמתה והתפתחותה של פייסבוק מחייבים מבט סוציולוגי כפי שטוענות  פוקנר ולוהאן במאמרן “Masculinities and Technologies” (Lohan, Faulkner, 322). לכן, למרות שהרשת החברתית הוא סרט על עלייתה של פייסבוק, עבודה מחקרית זו שואפת להציג מתפקד במקביל כנרטיב על עלייתם של כיוונים ומושגים חדשים בראייה מגדרית – במיוחד גבריות, בחברה המילניאלית והדיגיטלית.

 

עבודות נוספות שעשויות לעניין אותך

טכנולוגיה וגבריות בסרט "הרשת החברתית" (2010)

אוניברסיטת תל-אביב | הפקולטה לאומנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ | בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש …

לפרטים נוספים

מאבקן של חברות הקיבוצים לשוויון מגדרי טרם קום המדינה

עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)

סמינריון נשים בחברה היהודית - 10582 | מאבקן של חברות הקיבוצים לשוויון מגדרי טרם קום המדינה | …

לפרטים נוספים

ייצוגים של העדה האתיופית בתקשורת הישראלית

עבודה סמינריונית איכותנית

האוניברסיטה הפתוחה | ייצוגים של העדה האתיופית בתקשורת הישראלית | הקורס: תקשורת כתרבות - 10532 | תוכן …

לפרטים נוספים

סיכום הקורס מבוא לאסתטיקה

סיכום קורס

סיכום הקורס מבוא לאסתטיקה | תוכן העניינים | תכונות אסתטיות 2 | פורמליזם 4 | תכונות הבעתיות …

לפרטים נוספים

חיבור רפלקטיבי בקורס "למה להיות אדם טוב?"

תרגיל

הנחיות לחיבור: | איני אוהב בחינות, לא כמורה ולא כתלמיד. מי שרוצה להימנע מהבחינה עצמה יוכל לכתוב …

לפרטים נוספים

ייצוגי נשים בסדרה אמילי בפריז

עבודה מסכמת

אוניברסיטת רייכמן | בית הספר לתקשורת | מטלה מסכמת בקורס: | קורס שיטות מחקר איכותניות | בנושא: …

לפרטים נוספים

צריכים עזרה בכתיבה אקדמית?