משחקים ואבולוציה: סיכום פרק 16 בקורס תורת המשחקים

פרק 16: משחקים ואבולוציה

משחקי אוכלוסייה: מהנחת הרציונליות אל הטיפוס המתוכנת

כל מושגי הפתרון שנדונו עד כה התבססו על ההנחה שהשחקנים רציונליים ומנסים להשיא את התועלת שלהם. פרק זה מחליף הנחה זו בהנחה ההפוכה והקיצונית: השחקן אינו בוחר כלל, אלא מתוכנת לשחק באסטרטגיה אחת ויחידה. החיבור בין תורת המשחקים לביולוגיה הוצע לראשונה על ידי ‎Maynard‎ ‎Smith‎ ‎and‎ ‎Price‎ (1973) ונדון בספרו הקלסי של ‎Maynard‎ ‎Smith‎ (1982), ומאז הפכה תורת המשחקים האבולוציונית לענף עומד בפני עצמו.

במשחקי אוכלוסייה האסטרטגיה של שחקן היא הטיפוס שלו. באוכלוסיית בעלי חיים השחקן הוא פרט, והטיפוס שלו הוא תכונה גנטית שירש מהוריו ויוריש לילדיו, הגנוטיפ (‎genotype‎) שלו. הרעיון ניתן להרחבה גם לנורמות חברתיות ותרבותיות שהפרט הפנים בתהליך החיברות. בניגוד למשחקים הקודמים, שבהם המפגש היה חד פעמי בין קבוצה קבועה, כאן המפגשים מתרחשים שוב ושוב בין זוגות של פרטים הנבחרים באקראי (‎pairwise‎ ‎random‎ ‎matching‎). התשלום אינו תוצאה של בחירה אלא מבטא את הכשירות (‎fitness‎) של הפרט להעמיד צאצאים: תשלום גבוה יותר פירושו מספר צאצאים גדול יותר. הדיון מתמקד במשחקים סימטריים, שבהם התשלום תלוי רק בטיפוס הפרט ובטיפוס יריבו, וכל התשלומים חיוביים.

סיכום של הפרק:

חפץ, א. (2014). משחקים ואבולוציה. בתוך: חשיבה אסטרטגית: תורת המשחקים ושימושיה בכלכלה ובניהול (עמ' 334-367). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.