תלות נתיב במדעי החברה: מנגנונים, נעילה ושינוי

תוכן העניינים

מבוא 1
תשואה עולה ונעילה טכנולוגית 2
מחלוקת היעילות ובעיית ההפרכה 2
מוסדות ומדיניות ציבורית 3
צמתים קריטיים 4
משוב מדיניות מחזק ומחליש 4
נתיבים ארגוניים ואזוריים 5
נעילה פחמנית ומעברי קיימות 6
סיכום 7
רשימת מקורות 7

מבוא

‎David‎ (1985) תיאר את מקלדת ‎QWERTY‎, שנקבעה בשנות השבעים של המאה התשע עשרה בגלל מגבלות מכניות של מכונות הכתיבה הראשונות, כתקן שהשתלט על השוק עד אמצע שנות התשעים של אותה מאה ולא הוחלף מאז, אף שהבעיה המכנית שהולידה אותו נעלמה. מן הדוגמה הזאת צמח מושג שעבר מכלכלה אל מדע המדינה, הסוציולוגיה ההיסטורית, חקר הארגונים והגאוגרפיה הכלכלית: תלות נתיב, כלומר תהליך שבו אירועים מוקדמים, לעיתים מקריים, משפיעים במידה מכרעת על התוצאה הסופית (‎Arthur‎, ‎1989‎; ‎Pierson‎, ‎2000‎). התפוצה הרחבה של המושג עוררה ביקורת מתמשכת על עמימותו, ונטען שהוא משמש לתיאור תופעות רבות כל כך עד שאינו מסביר אף אחת מהן (‎Dobusch‎ & ‎Schüßler‎, ‎2013‎; ‎Vergne‎ & ‎Durand‎, ‎2010‎). הסקירה ממפה את הספרות סביב מתח אחד: הניסוח המקורי היה צר ומחמיר, ובו תשואה עולה נועלת מערכת בתוצאה שאינה בהכרח יעילה, ואילו השימושים המאוחרים הרחיבו את המושג כדי להכיל סוכנות, משוב שמחליש את עצמו ויציאה מן הנתיב; המחלוקות המרכזיות בתחום, משאלת היעילות של ‎QWERTY‎ ועד שאלת היציאה מנעילה פחמנית, הן גלגולים של המתח הזה בין דיוק לבין תחולה.