סיכום הקורס פסיכולוגיה קוגניטיבית

סיכום קורס פסיכולוגיה קוגניטיבית

תוכן עניינים

תהליכים שכליים 3
רמות ניתוח של תהליכים שכליים 4
תפיסה 5
5 מאפיינים בסיסיים הנוגעים לתפיסה 5
המידע המשמש את התפיסה האנושית 5
4 גישות לתפיסת עצמים 6
קשב 8
6 מחקרים בנושא קשב 8
קיבולת, עיבוד ועומס תפיסתי 10
הקשב כסלקציה – קשב גלוי וקשב סמוי 11
זיכרון 14
אטקינסון ושיפרין המודל המודאלי 15
זיכרון חושי 15
זיכרון לטווח קצר 16
לולאה פונולוגית ושינון הגייתי 19
הלוח החזותי מרחבי 20
המנהל המרכזי 21
זיכרון לטווח ארוך – מבנה 22
עקומת המיקום הסדרתי 22
קידוד 23
מיקום הזיכרון במוח 23
זיכרון גלוי – זיכרון אפיזודי וזיכרון סמנטי 24
זיכרון חבוי – זיכרון פרוצדורלי, הטרמה והתניה 26
זיכרון לטווח ארוך – קידוד ושליפה 28
סוגי מיומנויות קידוד 28
8 גורמים המסייעים לקידוד והמשפיעים על השליפה 28
זיכרון ביום יום וטעויות זיכרון 33
זיכרון הבזק 34
טבעו הקונסטרוקטיבי של הזיכרון 36
3 השפעות של ידע כללי על הזיכרון 37
סוגסטיה 38
ידע 39
גישת ההגדרה לקטגוריזציה 39
גישת הדוגמאות לקטגוריזציה 40
ייצוג של מערכות יחסים בין קטגוריות – רשתות סמנטיות 42
דמיון חזותי 44
סריקה מנטלית 44
האם הדמיון מרחבי או טענתי? 45
השוואה בין דמיון לתפיסה 46
דמיון ומוח 47
נוירופסיכולוגיה 48
פתרון בעיות 51
גישת הגשטאלט 51
גישות מודרניות לפתרון בעיות 52
שיפוט, החלטות והסקה 54
הסקה אינדוקטיבית 54
היוריסטיקה 55
תפיסות מוקדמות, עמדות ושיפוטים 56
קבלת החלטות 57

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר תהליכי החשיבה- תחום החוקר יכולות מנטליות/ שכליות של האדם (כמו זיכרון, קשב, תפיסה, פסיכופיזיקה, חשיבה ופתרון בעיות). מדובר בגישה מדעית אשר מטרתה אינה ישומם בשטח אלא למחקר וממצאיו.

תהליכים שכליים

ישנם כמה דרכים להגדיר מהם תהליכים שכליים:
1. סוגים שונים של תפקוד: תפיסה, קשב, זיכרון, רגשות, שפה, קבלת החלטות, חשיבה והסקה.מה התפקוד שהיא יודעת לעשות
2. איך פועלים התהליכים השכליים: יצירת ייצוגים של העולם על מנת שנוכל לפעול בו להשגת מטרותינו, ולכן הם בעלי חשיבות לתפקוד ולהישרדות שלנו. לא לחשוב על התפקוד אלא על המנגנון, כלומר מה המנגנון ההכרתי/ התודעתי שמאפשר את זה. יש לחקור את התפקוד ולהשליך על המנגנון.

חקר תהליכים שכליים

ניסוי בפס' קוגניטיבית חייב להיות משהו שדורש מניפולציה ניסויית (תפעול המשתנה הבלתי תלוי) ותגובה לאותו גירוי (משתנה תלוי).
• הניסוי החלוצי של דונדרס (המאה ה19)-בשלב הראשון (תנאי א') הראה לנבדקים נק' של אור, ביקש מהנבדקים ללחוץ כאשר רואים את הנקודה ומדד את זמן תגובתם; בשלב השני (תנאי ב'), הראה את הנקודה פעם בימין ופעם בשמאל ובהתאם לחץ על מקש ימני ומקש שמאלי ומדד שוב את זמן התגובה. ההנחה היא שההחלטה לבחירת ימין/ שמאל לוקחת יותר זמן.
משתנה תלוי: זמן תגובה
המשתנה הבלתי תלוי (שהוא גם ההבדל בין הבדיקות): האם נדרשת החלטה (תנאי א:לא, תנאי ב: כן). כלומר,ההחלטה בין ימין ושמאל ואז תגובה.
בכך מתקבל אפקט ניסויי- הפער בין תנאי הניסוי, למשל: בתנאי א- זמן תגובה הוא 100 אלפיות השניה לעומת תנאי ב' בו זמן התגובה הוא 250 אלפיות השניה. הפער (האפקט) בין תנאי הניסוי הוא 150 אלפיות השניה.
• וילהלם וונט- (1879) מקים מעבדה בגרמניה למדידת פס' קוגניטיבית. המחקר שערך עוסק בסטרוקטורליזם- פירוק ההכרה לאטומים הבסיסיים שלה והנסיון להבין את מורכבותם ולתאר את היחסים ביניהם. הוא עשה זאת באמצעות אינטרוספקציה- אימן את הנבדקים לחוות חוויה ולפרקה למרכיביה. לדבר בנפרד על הצבע, הטעם, הצורה של האוביקט. סוג המחקר הזה התפשט ברחבי העולם את גווע בהמשך עם ווטסטון.

• וילאם ווטסון- השגות של ווטסטון על שיטת האינטרוספקציה האנליטית (התבוננות פנימית). הביע ביקורות על המחקר על אותו זמן:
1. הניבה תוצאות שונות מאדם לאדם: אם עושים את הבדיקות האלה הן משתנות מאדם לאדם, סובייקטיבי ולא יציב. כל סוג הפסיכולוגיה הזאת לא מתארת תופעה יציבה.
2. קשה לאמת את התוצאות כי הן פורשו במונחים של תהליכים מנטליים פנימיים ובלתי נראים- קשה לאמת תוצאות אלה כי הן מתיחסות למאפינים פינימיים, מנטלים סוביקטיביים. ואין דרך לוודא שבדקת את התהליך שרצית…