סיכום מלא של הקורס הגבלים עסקיים – מעולה להכנה למבחן

סיכום הגבלים עסקיים

תוכן עניינים

רקע 2
סוגי הגבלים עסקיים 2
מבנה רשויות האכיפה 3
הבסיס הכלכלי לדיני ההגבלים העסקיים 3
הגישה הקלאסית 3
הגישה הדינאמית 4
הכלכלה החדשה 4
הגדרת שווקים 4
מהו השוק הרלוונטי? 4
אינדיקאטורים פרקטיים 5
מבחן המונופול ההיפותטי- SSNIP 5
מדדים כלכליים/ כמותיים 7
זיהוי מוצרים תחליפיים בצד ההיצע 8
הגדרת השוק הגיאוגרפי 8
סוגי שווקים ייחודיים 8
מדידת נתחי שוק וחישוב הריכוזיות 9
מונופולין 10
הוראות החוק 10
סעיף 29א(א)- ניצול מעמד לרעה 11
דוקטרינת המשאב החיוני 11
מחיר נמוך "בלתי הוגן" 13
מחיר גבוה בלתי הוגן 14
צמצום כמות "בלתי הוגן" 14
אפליית מחירים 14
מתן הנחות על ידי בעל המונופולין 15
קשירה 16
הסדרים כובלים 16
הסדרים כובלים אופקיים 17
האם פעולה חד צדדית עשויה לעלות כדי הסדר כובל אסור? 18
תפקידן של תכניות חסינות (Leniency programs) 18
הסדרים כובלים- מבנה החוק 18
פרוט החזקות החלוטות 19
הסדרים אנכיים 20
ייחודה של מערכת היחסים האנכית 20
הסדרים אנכיים- המצב החוקי 21
בעיות כלכליות במערכות יחסים אנכיות 22
יחסי ספק בודד מול מפיץ בודד 23
תחרות פנים- מותגית 23
תחרות בין- מותגית 23
פטורי סוג להסכמים אנכיים 23
הסדרי בלעדיות 25
מיזוגים 26
סוגי מיזוגים 26
חובת ההודעה 26
החלטת הממונה 26
סוגי החששות התחרותיים העשויים לנבוע מעסקת מיזוג 27

רקע

• חוק ההגבלים העיסקיים מטיל אחריות פלילית על כל אחד מאלה:
(א) מבצע העבירה, בלי קשר למעמדו בחברה;
(ב) עובד בכיר האחראי לתחום;
(ג) הנהלה בכירה.
כמו כן, אפשרות לתביעה אזרחית, כולל תביעה ייצוגית.
גם מי שלא ביצע את העברה בפועל עלול ליפול.

מטרת החוק הינה מסחר חופשי והגנה על התחרות, מניעת כשלי שוק, יעילות כלכלית, והגנה על הצרכנים מפני עוצמה כלכלית, כמו כן, מושא תשומת הלב של דיני הגבלים עסקיים הם העסקים ולא הצרכנים – איך מותר ואסור לפירמות להתנהג, במיוחד אחת כלפי השנייה.
מטרת החוק היא לאפשר כמה שיותר שוק חופשי, בהתחשב במה שמסוגל המשק הישראלי.

חוק ההגבלים ייסוג כאשר התחרות אינה טובה, למשל: במונופול שנשען על משאב טבע ויש קושי בפיצול ההיצע, בנושא של קניין רוחני המאפשרים ליוצר הגנה מושלמת לתקופה מסויימת, וכן כאשר זה לטובת הציבור.

סוגי הגבלים עסקיים

חוק ההגבלים העסקיים עוסק בשלושה סוגים של "הגבל עסקי":
• מונופולין: ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת שירותים מסוימים או רכישתם בידי אדם או תאגיד אחד. הכלל: לפירמה מסוימת מותר להיות מונופול אך תחת כללי התנהגות מחמירים יותר מאלה של פירמה רגילה – אסור לו לנצל את כוחו לרעה. אין שום איסור חוקי על קיום מונופולים.
• מיזוג חברות: עסקה בה נרכשות מניות בתנאים מסוימים, או נרכשים עיקר עסקי החברה.
מיזוג= חברות שמתאחדות בצורה מלאה/ חלקית.
מיזוגים הם בדר"כ דבר טוב גם לחברות המתמזגות וגם לצרכנים משום שהם מגדילים יעילות ומכאן מביאים להוזלת מחירים. במידה והמיזוג מגדיל ריכוזיות או מוביל עליות מחירים הממונה על ההגבלים מתערב. הכלל: המיזוג הוא דבר מותר אך בחברות גדולות דורש את אישור הממונה על הגבלים עסקיים.
• הסדר כובל: כל דרך מתואמת, המופעלת על ידי בני אדם המנהלים עסקים, ושמגמתה השלטת הסדר שעלול לפגוע בתחרות. הכלל: הסדר כובל תמיד אסור, אלא אם הוא הותר בצורה מפורשת (כחוק).
הסכם כובל יכול שיהיה בע"פ ללא מסמך כתוב, כמו כן ע"י הסכמה בהתנהגות, וכן התאמה להסדר קיים. דוגמאות להסדר כובל:
 הסכמה על המחיר- עם מתחרה או מפרסם;
 הסכמה על המרווח- עם מתחרה או מפרסם;
 חלוקת שוק (סוגי לקוחות/ אזורים/ בלעדיות);
 הסכמה על כמות, איכות, סוג מוצרים.

• הצעה לתיקון החוק- קבוצות ריכוז: תיאום בין פירמות מבלי שתיאמו אקטיבית – למשל קוטג'.

מבנה רשויות האכיפה

• הרשות להגבלים עסקיים.
• הממונה על ההגבלים העסקיים: דיויד גילה. לממונה סמכות רחבה למתן החלטות- אישור, פסילה, התניה של מיזוגים; קביעה האם פעולה מסוימת היוותה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי.
• בית הדין להגבלים עסקיים: בי"ד מחוזי מיוחד שמורכב ממשפטנים וכלכלנים. ביה"ד שומע ערעורים על החלטות הממונה, וישנם תחומים מסוימים בהם מעניק לו החוק סמכות ייחודית.
• בתי משפט רגילים: אכיפה פלילית של חוק ההגבלים, לצד אכיפה אזרחית בעילות נזיקיות או חוזיות (למשל טענה שחוזה שיוצר הסדר כובל אינו מחייב).

הבסיס הכלכלי לדיני ההגבלים העסקיים

• הגישה הקלאסית- מבחן סטטי.
• הגישה המודרנית- מבחן דינאמי.
• הכלכלה החדשה (The New Economy).

הגישה הקלאסית
מודל התחרות המשוכללת – הרבה צרכנים והרבה יצרנים, עודף יצרן קטן.
טוענת שמונופול הוא רע. יש להוריד כמה שיותר מחסומים בצד ההיצע ובצד הביקוש.
בישראל קיימים הרבה שווקים אוליגופוליסטים (שווקים שבהם כל אחד מהשחקנים צופה את תגובת המתחרים). אסור לתאם, מותר לצפות.
חסמי כניסה בצד ההיצע- עד כמה קשה למתחרים פוטנציאליים להיכנס אל השוק.
גמישות הביקוש- המונופול יכול להעלות מחירים רק עד גבול מסוים.

היום מבינים שגודל הוא לא בהכרח שלילי, יש לו גם יתרונות: מונופולים וכוח שוק מסוגלים להביא סוגים שונים של יעילות, חברה גדולה מסוגלת לבצע השקעה רצינית של מחקר ופיתוח, מסוגלת להוזיל עלויות, שיפורים טכנולוגיים.
המבחן הסטטי- מבחן לכוח השוק- עד כמה המחירים גבוהים מעלות הייצור השולית ומה כוח השוק של החברות המתחרות.

הגישה הדינאמית
יעילות חלוקתית אל מול יעילות יצרנית ויעילות חדשנית.
המונופול לא תמיד פוגע בכלכלה וברווחת הציבור, אלא הוא מסוגל גם לחדש יותר מפירמות אחרות, לתרום לרווחה הכלכלית ולהביא ליעילות גדולה יותר.
דוגמא: כנגד חברת קלוגס בארה"ב (יצרנית קורנפלקס) הוגשה תביעה על כך שהם מייצרים המון סוגים של קורנפלקס (150 סוגים בסופר) על מנת לנגוס בפלח השוק של המתחרים.

הכלכלה החדשה
היום משתמשים במבחנים סטטיים ודינאמיים כאחד. הכלכלה החדשה מביאה שיקולים נוספים, היא מדברת על שוק עם השפעה חיצונית חיובית. ככל שהרשת גדולה יותר זה טוב יותר.
בכלכלה החדשה יש הרבה דברים שסותרים את הכלכלה הקלאסית.

הגדרת שווקים

הגדרת השוק היא השלב הראשון בכל חקירה הגבלית.
לכל יצרן יש מונופולין על המוצרים שלו, אולם הגדרת השוק אינה מתייחסת ליצרנים אלא למוצרים.
דוגמא מפסק דין שטראוס- עלית:
ב-89, הכריז הממונה על שלושה סוגי קפה עיקריים: שחור, נמס ואספרסו. נקבע כי בשוק הקפה הנמס חברת עלית היא מונופול.
בשנת 2004 יצאה הכרזה נוספת ובה נקבע כי עלית היא מונופול בשווקי הקפה השחור, הנמס והאספרסו. עלית ערערה – היא הגישה בקשה לביטול ההכרזה בטענה כי הממונה הכריז עליה כמונופול על ידי בדיקה במקומות קלייה ובסופרים אך לא בדק במגזר הערבי. הערעור התקבל.
לעלית יש אינטרס לטעון כי השוק הרלוונטי הוא רחב כי אז יהיה קשה להכריז עליה כמונופול. לרשויות האכיפה, לעומת זאת, יש אינטרס לטעון שהשוק הרלוונטי הוא כמה שיותר צר.

מהו השוק הרלוונטי?
1. שוק המוצר- אילו מוצרים נכנסים להגדרת השוק הספציפי (מטריית התחליפיות הקרובה).
2. השוק הגיאוגרפי- על אילו אזורים מדובר ביחס לשוק הרלוונטי.

מדוע מגדירים שוק רלוונטי?
1. כוח שוק- לבדוק כמה הפירמה דומיננטית בשוק מסוים, למצוא עד כמה באמת החברה יכולה לפעול בצורה עצמאית.
2. למצוא את נתח השוק של החברות כדי להבין את אחוזי השליטה בשוק- מונופול או לא (שליטה של למעלה מ-50% מנתח השוק), אינדיקציה לחוזק.
*הגדרת השוק הינה הצעד הראשון שלאחריו: בחינת נתח השוק והריכוזיות, ביצוע הערכת תחרותיות וכן ניתוח חסמי הכניסה לשוק.

דוגמא מפסק דין בורגר ראנץ':
בישראל פועלות 3 רשתות המבורגרים ארציות- מקדונלדס, בורגר ראנץ' וברגר קינג.
ברגר קינג פשטה רגל ומקדונלדס ובורגר ראנץ' ביקשו לרכוש אותה יחדיו. הממונה לא הסכים כדי לא לעבור מ-3 פירמות ל-2. לאחר מכן בורגר ראנץ' רצתה להתמזג עם ברגר קינג דבר שהגיע לממונה
שדחה את הבקשה, שוב כדי לא לעבור לשוק של 2.
הדילמה שעמדה במרכז ההחלטה של הממונה היא מהו השוק הרלוונטי- שוק ההמבורגרים או שוק המזון המהיר?