עבודה סמינריונית באמנות: ניתוח דמויות נבחרות ביום הדין האחרון (The last judgement) של מיכלאנג'לו

שם המוסד האקדמי
שם המחלקה

ניתוח דמויות נבחרות ביום הדין האחרון (The last judgement) של מיכלאנג'לו

שם הסטודנטית
(ת.ז. )

מוגש ל
שם הקורס:
תאריך:

תוכן העניינים

הקדמה 3
ישו ביצירה 5
מריה ביצירה 11
דמויות נוספות ביצירה 16
יוחנן המטביל ופיטר הקדוש 16
השדים ודנטה 18
סיכום 22
ביבליוגרפיה 23

הקדמה

אפילו בסטנדרטים של מיכלאנג'לו (Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) יום הדין האחרון (תמונה 1) היא יצירה מדהימה, הכוללת כמעט 200 מטרים רבועים של פרסקו ודמויות רבות. החל מהעיצוב הגרנדיוזי ועד כל דמות והתנוחה ההבעתית שלה, היצירה תמיד עוררה תדהמה, תסכול, וויכוחים בין הפרשנים. כאשר מיכלאנג'לו התחיל את העבודה על יום הדין האחרון, בקפלה הסיסטינית בשנת 1535, הוא כבר היה בן 60 וכבר נחשב לאגדה עלי אדמות. הציור עלה על ציורים קודמים משנת 1480, והשתלב עם ציורי התקרה הקיימים. האמן סיים את העבודה על הפרסקו בשנת 1541.
מטרת העבודה הנוכחית היא לנתח את היצירה דרך ניתוח דמויות מרכזיות שבתוכה. כל ניתוח של היצירה כולל התייחסות לאספקטים רבים של היצירה, כגון ההקשר הדתי, ההקשר ההיסטורי, הקומפוזיציה, עבודת הצבע, ואלו רק דוגמאות בודדות. כיוון שכל האספקטים של היצירה קשורים זה בזה, נדרש ציר מוביל לביצוע הניתוח, כאשר אין הכוונה שזהו הציר החשוב ביותר, אלא רק הציר שבאמצעותו נבנה ומאורגן הניתוח. לצורך העבודה הנוכחית בחרתי בניתוח היצירה דרך הדמויות המופיעות בה. התזה שאני מציע בניתוח זה היא שהיצירה הייתה חדשנית כה ביחס לזמנה, שהיא לא הובנה כראוי בתקופתה.
על פי ג'ון דיקסון (John W. Dixon), הבנת דמותו של ישו ביום הדין האחרון חשובה להבנת היצירה כולה. לכן, הפרק הראשון בעבודה זו יעסוק בניתוח דמותו של ישו ביצירה.