פסיכולוגיה אבנורמלית, פרק 3 – גורמים סיבתיים ונקודות מבט

פרק 3 פסיכולוגיה אבנורמלית – גורמים סיבתיים ונקודות מבט

תוכן עניינים

סיבות וגורמי סיכון להתנהגות אבנורמלית 2
גורמים הכרחיים, מספיקים ותורמים 2
פידבק ודו-כיווניות בהתנהגות אבנורמלית 3
מודלים של דיאתזה-לחץ 3
נקודות מבט שונות להבנת הגורמים להתנהגות אבנורמלית 5
הגישה הביולוגית והגורמים הסיבתיים הביולוגיים 6
חוסר איזון כימי של הורמונים ונוירוטרנסמיטורים 7
פגיעות גנטית 9
[מסגרת נוספת מהספר] 14
מזג 15
תפקוד מוחי לקוי וגמישות נוירונאלית 16
השפעתה של נקודת המבט הביולוגית 17
נקודת המבט הפסיכולוגית 18
הגישה הפסיכודינמית 18
התפיסה הביהביוריסטית 25
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית 28
מה אימוץ הפרספקטיבה עושה ולא עושה ? 31
גורמים פסיכולוגיים נסיבתיים 32
חסכים מוקדמים או טראומה 33
סגנונות הורות לקויים 36
נישואין בעייתיים וגירושין 38
בעיות ביחסים עם קבוצת השווים 40
נקודת המבט החברתית-תרבותית 41
חשיפה של גורמים חברתיים-תרבותיים בעזרת בחינה השוואתית 42
פקטורים חברתיים-תרבותיים נסיבתיים 43
מצב סוציואקונומי נמוך ואבטלה 43
דעות קדומות ואפליה על רקע דת, מגדר וגזע 44
שינוי חברתי וחוסר וודאות 45
גורמי לחץ עירוניים: אלימות ומחוסרי בית 45
ההשפעה של נקודת המבט החברתית תרבותית 46

בפרק זה נדון במשפיעות ביותר מבין הפרספקטיבות התיאורטיות הללו, ונשים דגש מיוחד לסוגים השונים של הגורמים הסיבתיים (casual factors), שכל אחת זיהתה. אולם, קודם כל עלינו לעסוק בקונספט של הסיבתיות, כפי שמיושם בהתנהגות אבנורמלית.

סיבות וגורמי סיכון להתנהגות אבנורמלית

עניין מרכזי הוא השאלות לגבי הגורמים שמביאים אנשים לחוות מצוקה מנטלית ולהתנהג באופן לא-מסתגל. לו ידענו זאת, אולי היינו יכולים למנוע תנאים שמובילים אליהן ולעזור להחזיר למצב נורמטיבי. גם נוכל לסווג ולאבחן טוב יותר את ההפרעות מאשר היום כשסתמכים על קבוצת סימפטומים. למרות זאת, קשה מאוד להגיע להבנת הסיבה מכייון שהתנהגות האנושית מורכבת (גם ללא קשר לאבנורמליות). לכן, השיח הוא על גורמי סיכון – משתנים שבמתאם עם תוצאה אבנורמלית.
גורמים הכרחיים, מספיקים ותורמים

יש כמה מונחים שמשתמשים בהם כדי לציין את התפקיד שיש לגורם באטיולוגיה (etiology) – הדפוס הסיבתי להפרעה כלשהי:
• גורם הכרחי (גורם X) הוא תנאי שחייב להתקיים כדי שהפרעה (הפרעה Y) תתרחש. לדוגמה, שיתוק כללי (Y) יכול להתפתח רק אם היה לאדם עגבת (X); הנטיגנטון יכול להתפתח רק אם לאדם יש את הגן הדרוש. כלומר, אם Y  מתרחש, אז X חייב להקדים אותו. כיום, לרוב ההפרעות הנפשיות לא נמצא גורם הכרחי.
• גורם מספיק – תנאי שמבטיח את התרחשות ההפרעה. אם X מתרחש, אז Y יתרחש גם. לדוגמה, חוסר תקווה (X) הוא תנאי מספיק לדיכאון (Y) – אם אתה מספיק חסר-תקווה לגבי העתיד, אז תהפוך למדוכא. אולם, גורם מספיק עשוי שלא להיות גורם הכרחי למשל, חוסר תקווה אינו גורם הכרחי לדיכאון אלא יש גם גורמים אחרים לדיכאון.
• גורמים תורמים (contributory causes) – עליהם לומדים הכי הרבה במחקרים של פסיכופתלוגיה. גורם תורם מעלה את הסיכויים להתפתחות של הפרעה, אבל הוא לא הכרחי ולא מספיק להתרחשותה. אם X  מתרחש, אז הסבירות שY  תתרחש עולה. לדוגמה, דחייה הורית יכולה להעלות את הסיכוים לכך שמאוחר יותר, יהיו לילד קשיים במערכות יחסים אישיות קרובות.

בנוסף להבחנה בין גורמים הכרחיים, מספיקים ותורמים חייבים גם להתחשב במסגרת הזמן להתרחשותם (time frame):
• גורמים סיבתיים דיסטליים Distal casual factors – מתרחשים בשלב מוקדם יחסית בחיים, והשפעותיהם מופיעות לאחר הרבה שנים – כלומר הם עשויים לתרום לפרדספוזיציה להתפתחות ההפרעה. לדוג', אובדן הורה בשלב מוקדם בחיים, או הורים מתעללים עשויים להוות גורם תורם דיסטלי שיוצר פרדספוזיציה לדיכאון או להתנהגויות אנטי-סוציאליות מאוחר יותר.
• גורמים סיבתיים פרוקסימליים Proximalcausal factors – גורמים שמפעילים סימפטומיים של הפרעה זמן קצר אחרי התרחשותם. לפעמים, גורם סיבתי פרוקסימלי יכול להיות תנאי שעובר את הסף של האדם ומהווה טריגר לתחילת ההפרעה.  גורמים פרוקסימליים עשויים לכלול שינויים ביולוגיים כמו נזק לאזורים מסוימים בההמיספריה השמאלית, שעלול לגרום לדיכאון.
• גורם תורם מחזק reinforcing contributory cause – נוטה לחזק התנהגות לא הסתגלותית שכבר קיימת. למשל, כשההתנהגות של אדם מדוכא מרחיקה משפחה וחברים, וכך מובילה לתחושת דחייה גדולה יותר שמחזקת את הדיכאון הקיים.