פסיכולוגיה של הזדקנות וזיקנה‏ סיכום הקורס

פסיכולוגיה של הזדקנות וזיקנה‏ סיכום הקורס

תוכן עניינים

הזדקנות האוכלוסייה 2
פירמידת גילים 2
הגדרות של זקנה, הזדקנות, גיל וגילנות 2
מהי זקנה? 2
מהי הזדקנות? 2
מהו גיל? 3
גילנות 3
שיטות מחקר בפסיכולוגיה של ההזדקנות והזיקנה 4
איסוף נתוני מחקר 4
מאמר 1: "אנחנו נהיה שונים" גילנות וההבניה הטמפורלית של הגיל המבוגר 5
גילנות 5
תיאורית הזהות החברתית 5
הגדרת זקנים כקבוצת חוץ 6
מקור פרדוקס הגילנות לדעת כותב המאמר 6
היבטים פיזיולוגיים של ההזדקנות 6
עקרונות בפיזיולוגיה של ההזדקנות 6
מאפיינים של הזדקנות גופנית 7
מדוע אנו מזדקנים? 8
תחלואה בגיל המבוגר 9
מאמר 2: שינה נורמלית והפרעות שינה בזקנה 10
הפרעות שפוגעות בשינה 10
מאמר 3: סימנים ביולוגיים באבחון שיטיון ומחלת האלצהיימר 11
הזדקנות קוגניטיבית 11
סוגי השינויים בזיכרון בגיל המבוגר 12
קשב 13
הסברים להשפעת ההזדקנות על זיכרון ועל קשב 14
מאמר 4: מתי מתחילה ירידה קוגניטיבית הקשורה בגיל? 14
מאמר 5: על הקשר בין השכלה ורב לשוניות להזדקנות קוגניטיבית מוצלחת 15
הזדקנות בהקשר חברתי 16
תאוריות חברתיות על הזדקנות לפני 1961 16
החשיבה התאורטית המוקדמת על הזדקנות, דור ראשון 16
הסברים חלופיים 17
התפתחויות בחשיבה התאורטית על הזדקנות בחברה: דור שני 17
מאמר 6: רשתות חברתיות ורווחה נפשית: השוואה בין זקנים מזרח תיכוניים וכאלה שאינם מזרח תיכוניים 18
מאמר 7: הזקנה הישראלית שלושה מקורות משמעות 20
תהליכים חברתיים ורגשיים ורווחה נפשית לאורך החיים 22
תהליכים חברתיים ורגשיים ורווחה נפשית לאורך החיים 22
דפוסים של קשרים חברתיים בתקופת הבגרות 22
רווחה נפשית 22
הבנה תאורטית של ציר השינוי החברתי והרגשי לאורך החיים 23
הבדלים תלויי גיל בעיבוד רגשות בזיכרון רגשי ובהתנהגות מבוססת רגשות 23
גיל ביולוגיה ותהליכים חברתיים-רגשיים 23
מאמר 8: תיאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות 24
מאמר 9: הזדקנות מוצלחת והתפתחות 26
הגדרות להזדקנות מוצלחת 26
הזדקנות מוצלחת כתהליך 26
גרנטיביות בזיקנה: יצירתיות 26

הזדקנות האוכלוסייה

הסיבה המרכזית לעניין בזקנה הוא הזדקנות האוכלוסייה. במהלך המאה העשרים, במדינות המפותחות, נוספו 30 שנים לתוחלת החיים. כמו כן כשלושה רבעים מהילדים הנולדים כיום יעברו את גיל 75. במקביל יורד שיעור הילודה. התוצאה היא שינוי התפלגות גילאים כך שהחלק היחסי של זקנים עולה ושל הצעירים יורד.

פירמידת גילים
כל קבוצת גיל מיוצגת בתרשים פירמידה בקוו, כאשר המבוגרים למטה והצעירים למעלה, ואורך הקו מייצג את מספר האנשים ששייכים לקבוצת הגיל.
בעבר רוב האוכלוסייה הייתה צעירה ולכן הפירמידה נראתה כפירמידה קלאסית. כיום במדינות המפותחות גילאי הביניים (35-50) תופסים חלק גדול יותר מהגילאים הצעירים יותר.
שינויים אלה מדאיגים משום שהם משנים את יחס התמיכה (הפער בין שיעור הפנסיונרים לעובדים) המהווה מדד חברתי-כלכלי להזדקנות האוכלוסייה. עליה ביחס התמיכה פוגעת ביכולת לשלם קצבת פנסיה.

תוחלת החיים= מדד ממוצע של הממוצע שאדם חי-> תמותה של תינוקות ושל זקנים.
המרכיב התורשתי בתוחלת חיים הוא 25%. היתר תלוי בהשפעות התנהגותיות וסביבתיות.
ישנו ויכוח בין חוקרים האם תוחלת החיים המירבית של המין האנושי ניתנת לשינוי (על ידי התפתחות טיפולים רפואיים). ישנו תחום מחקר החוקר "שורדים", אנשים שעברו את גיל 100 על מנת לנסות להבין מהם הגורמים המאריכים חיים.
א. בלידה- זהו מדד לאורך חיים ממוצע (כולל תמותת תינוקות). רוב השינויים בתוחלת החיים הם תוצאה של ירידה בתמותת תינוקות.
יש לשים לב לכך שלהורדת תמותת תינוקות השפעה משמעותית יותר על תוחלת החיים מאשר הארכת חיי מבוגרים משום שתוחלת חיים היא ממוצע גיל המוות. כך, בעוד מות תינוק מפחית את הממוצע משמעותית, הארכת גיל מבוגר ב10 שנים, למשל, מעלה הממוצע במידה מועטה.
התרומה הגדולה ביתר להארכת תוחלת החיים אינה בגילוי תרופות לסרטן אלא להורדת שיעור התמותה ממגפות ולשיפור ההיגיינה של רופאים בבתי חולים, לשיפור תשתיות ביוב ומים ולרפואה מונעת. רמת הרפואה במדינה מסוימת אינה מנבאת את תוחלת החיים בין היתר משום שבמדינות כאלה שירותי הרפואה יקרים ואינם זמינים לכלל האוכלוסייה.
ב. באמצע החיים- זהו מספר השנים שאדם יחיה מגיל מסוים ואילך. עקרונית ככל שגילו של אדם ספציפי עולה יש סיכוי גבוה יותר שתוחלת החיים האישית שלו תעלה על תוחלת החיים בלידה (כלומר אורך החיים הממוצע).
תוחלת החיים בלידה ותוחלת החיים באמצע החיים ממשיכות לעלות לינארית במדינות המפותחות.
ההנחה שהעלייה בתוחלת החיים תמשך בקצב דומה בשנים הבאות נתונה במחלוקת משום שיתכן כי שינויים באורח חיים, בשכיחות מחלות ובפיתוח תרופתי יעלו או יורידו את תוחלת החיים.

תוחלת הבריאות= כמה אתה בריא ביחס לגיל שלך.
זו ההערכה כמה שנים נחייה בבריאות טובה. הרעיון הוא לא רק להוסיף שנים לחיים אלא להפוך שנים אילו לאיכותיות.
הערכת תוחלת בריאות מתבססת על שלושה מדדים: תוחלת חיים ללא כל מחלה, תוחלת חיים בבריאות סבירה לפי דווח עצמי ותוחלת חיים בחולי אבל ללא מוגבלות.
תוחלת החיים מתקדמת מהר יותר מתוחלת הבריאות כך שבין 1990-2010 על כל שנה שנוספה לתוחלת החיים נוספו רק 10 חודשים של בריאות טובה. בשנת 2007 הפער בין תוחלת החיים החציונית העולמית לבין תוחלת הבריאות היה תשע שנים.
ביפן הן תוחלת החיים והן תוחלת הבריאות הן הגבוהות בעולם ובנוסף הפער הוא הקטן ביותר. אולם ברוב העולם……………..