פתרון ממ"ן 12 לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט 2024ב'

מטלת מנחה (ממ"ן) 12
הקורס: לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט (10698)
חומר הלימוד למטלה: כל הקורס
מספר השאלות: שאלה אחת ושישה היגדים
משקל המטלה: 10 נקודות
סמסטר: ב 2024
מועד אחרון להגשה: 26.05.2024

ממ"ן זה נועד לסייע לכם לחזור על חומר הלימוד וכן להכיר לכם את פורמאט הבחינה.
הוא לא נועד לבחון את ידיעותיכם בקורס בשלב זה.
שאלון בחינת גמר
לגדול עם הטלוויזיה (10698)

מבנה הבחינה: בבחינה שני חלקים.
בחלק א' שאלה אחת.
משקל חלק זה – 40 נקודות.
בחלק ב' 6 היגדים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים, לקבוע אם הם נכונים או לא נכונים (או
שהם נכונים בחלקם ולא נכונים בחלקם), ולהסביר את ההכרעה תוך הישענות על חומר הקורס .
משקל חלק זה – 60 נקודות.

חלק א (40 נקודות)
עליכם לענות על שאלה 1 – שאלת חובה.
שאלה 1
קראו את הכתבה שבעמוד הבא (חלק מכתבה שהופיעה ב Ynet) ולאחר מכן ענו על סעיפי שאלה 1
שלהלן.
א. (10 נק')
תארו את עיקרי הכתבה במילים שלכם. בהמשך, הסבירו את הקשר בין הכתבה
לבין נושא שנלמד בקורס. השתמשו במושגים שנלמדו בקורס.
נושאים שנלמדו בקורס לדוגמה: הגישה הפרשנית, הגישה המגוננת, התפתחות
קוגניטיבית, מיומנויות תלויות גיל, השפעות שליליות, צפייה או שימוש
באינטרנט או בטלוויזיה בהקשר המשפחתי, הבניית מציאות (הבניה מגדרית או
הבניה חברתית), סיכונים ופגיעות ברשת.
ב. (15 נקודות)
בחרו במחקר או במאמר שנלמדו בקורס, תארו אותו במילים שלכם (עד חצי
עמוד). יש לציין את שם החוקר/ת, את שנת הפרסום וכן יש לתאר את שאלת
המחקר, את שיטת המחקר ואת הממצאים והמסקנות.
ג. (15 נקודות)
יש לענות על הסעיף בדרך אחת מבין שתי הדרכים הבאות:
• כיצד המחקר או המאמר שתיארתם בסעיף ב בא לידי ביטוי בכתבה
שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא מחזק את הדברים שנאמרו בה?
או
• כיצד המחקר או המאמר, שתיארתם בסעיף ב, בא לידי ביטוי בכתבה
שתיארתם בסעיף א, וכיצד הוא סותר את הדברים שנאמרו בה?
הערה: אפשר להתמקד בחלק מהכתבה בהתאם לנושא שבחרתם.

חוששים שלילדים יש הרבה "זמן מסך"?
תראו מה קורה כשאין אותו בכלל
מתבגרים שמבלים מעט זמן מול המסכים מדווחים על הערכה עצמית נמוכה, ניתוק
ובדידות, לעומת "משתמשים כבדים" שלא סובלים מכך. אלה המסקנות שעולות ממחקר
אמריקני חדש, שחוקריו ממליצים: "לא להתמקד בכמה זמן מתבגרים נמצאים ברשת, אלא
במה שהם רואים ועושים בה"
יוגב ישראלי| 08.01.23
למרות חששות גוברים בקרב ההורים מכך שבני נוער מבלים יותר מדי זמן מול מסכי הסמארטפונים
והטלוויזיה, או מול המחשב, במשחקי הווידאו וברשתות החברתיות, נראה שכדאי שהדאגה תופנה גם
למתבגרים שלא מבלים זמן רב מול המסך וחווים "ניתוק דיגיטלי" .
"בני נוער שמנותקים מהטכנולוגיות השונות שנפוצות כיום מבודדים יותר מחבריהם, מה שעלול להוביל
לפגיעה במספר מישורים", אמר פרופ' קית' המפטון מאוניברסיטת מישיגן סטייט בארצות הברית, שהוביל
את המחקר. "בעידן שבו מתבגרים מתמודדים עם אתגרים של הערכה עצמית ודימוי גוף, עם מעגל החברים,
המשפחה ובית הספר – ניתוק דיגיטלי מהטכנולוגיות השונות הופך לאיום הרבה יותר גדול מזמן מסך".
מדיה חברתית ומשחקי וידאו הם חלק בלתי נפרד מתרבות הנוער, אך נראה שיש להם תפקיד משמעותי
יותר מאשר בידור", הוא אומר, "הם עוזרים לילדים להתרועע, הם תורמים לגיבוש הזהות ומספקים להם
ערוץ לתמיכה חברתית. עבור רוב בני הנוער, גישה לאינטרנט היא חלק מחיי היומיום. בני נוער אלה חווים
ניתוק דיגיטלי רק כאשר הם בוחרים להגביל את השימוש במכשיר הנייד שלהם, לצמצם את שעות הצפייה
או המשחק מול מסך הטלוויזיה, או כאשר הוריהם נכנסים לתמונה ומגבילים את הזמן שבו הם מבלים
בגלישה באינטרנט".
"בעידן שבו מתבגרים מתמודדים עם אתגרים של הערכה עצמית ודימוי גוף, עם מעגל החברים,
המשפחה ובית הספר, ניתוק דיגיטלי מהטכנולוגיות השונות הופך לאיום גדול יותר מזמן מסך "
עם זאת, בני נוער רבים, המתגוררים בעיקר באזורים שמחוץ לערים ברחבי ארה"ב, מנותקים דיגיטלית
בשל העובדה שהם חיים במשקי בית שבהם יש תשתית תקשורתית חלשה ביותר. לרוב, אין להם גישה
לאינטרנט מחוץ לבית הספר, ואם יש כזו, הרי שהיא מוגבלת ואיטית מאוד. "בני הנוער הללו הם קבוצת
הביקורת הטבעית האחרונה שנותרה כשרוצים לקבל תובנה לגבי הבריאות הנפשית של מתבגרים שאין להם
ברירה אלא להיות מנותקים מהמסכים", הוא הוסיף.
במחקר שפורסם בכתב העת Social Science Computer Review , פרופ' המפטון ועמיתיו ערכו סקר
בק רב 3,258 מתבגרים שגרים באזורים מחוץ לערים גדולות, כדי להשוות את ההערכה העצמית ואת
הפעילויות החברתיות של בני נוער ללא גישה לאינטרנט ביתי או לרשת מוגבלת – לבין בני נוער שנמנים על
קבוצת "המשתמשים הכבדים" ביותר במסכים, כמו גם בני נוער עם הורים השולטים או מגבילים באופן
הדוק את השימוש שלהם במסך.
ממצאי המחקר הראו כי המנבא הגדול ביותר להערכה עצמית נמוכה יותר נרשם בקרב נערות, וגורם נוסף
להערכה העצמית, עבור בנות ובנים, היה ציונים גרועים שקיבלו בבית הספר. לצד אלה, נראה שבני נוער
עם גישה לקויה לאינטרנט בבית, ובני נוער שהוריהם שולטים בשימוש שלהם במדיה ומגבילים אותו – היו
גם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר באופן מהותי.
עם זאת, משך הזמן שבני נוער בילו מול המסכים, בין אם זה היה בצפייה בסרטונים, במשחקים או בשימוש
במדיה החברתית, לא שיחק תפקיד משמעותי בהערכה העצמית שלהם. יתרה מזאת, אפילו בני נוער שהיו
משתמשים באופן "מוגזם" במסכים דיווחו על הערכה עצמית גבוהה יותר מאלה שהיו מנותקים דיגיטלית,
בין אם כי הייתה להם גישה לקויה לאינטרנט או שהוריהם הגבילו את זמן הגלישה שלהם.

חלק ב (60 נקודות)
שאלה 2
לפניכם שישה היגד ים. יש לבחור בארבעה מן ההיגדים (15 נקודות לכל היגד). [נבחרו היגדים 1,2,3,6].
דונו בכל היגד, על-פי חומר הקורס. באפשרותכם לדון בכל היגד בדרך אחת מבין שלוש הדרכים
הבאות:
א. להצדיק את ההיגד.
ב. לשלול אותו.
ג. לסייג אותו (להסביר מדוע הוא נכון בחלקו ושגוי בחלקו).
עליכם לתמוך בתשובה לכל היגד באמצעות טיעונים, מחקרים או גישות מחומר הקורס.
(אורך התשובה לכל היגד עד 10 שורות).
1. למשפחה יש תפקיד קטן מאוד באופן השימוש של ילדים במדיה.
2. ילדים צעירים מתקשים לעקוב אחרי עלילה מורכבת בתוכניות טלוויזיה.
3. מחקר הספייס גירלז )למיש, 2000 ( מוכיח, שילדות לומדות מ הטלוויזיה על הבניה
מגדרית.
4. ילדים בעלי נטייה להתנהגות אלימה יושפעו מצפייה בתכנים אלימים בטלוויזיה באותה
מידה ילדים שאין להם נטייה כזו.
5. יש למנוע את הצפייה של ילדים בגיל הגן בטלוויזיה, משום שהיא תשפיע לרעה על
הצלחתם בבית הספר.
6. קיימים סיכונים בשימוש באינטרנט, שאינם קיימים בצפייה בטלוויזיה.