ציות לרגולציה, סיכום של פרק 2 שער 5 בספר רגולציה – מתאוריה למעשה

ציות לרגולציה

מהו ציות לרגולציה

ציות (compliance) לרגולציה הוא היענות המפוקחים לסטנדרטים ולדרישות שמציבה הרגולציה, באופן העולה בקנה אחד עם יעדי המשטר הרגולטורי. רגולטורים רבים רואים בהשגתו יעד מרכזי, ולעתים אף החשוב ביותר, אך ציות כשלעצמו אינו ערובה להשגת מטרת המדיניות הממשית, כגון אוויר נקי או בטיחות בעבודה: ייתכן שהרגולציה מעוצבת מלכתחילה באופן שאינו מאפשר להשיג את היעד. כך למשל בחוק להסדרת הטיפול באריזות פסולת הושג ציות סביר מצד יצרנים ועיריות, אך מטרת צמצום ההטמנה לא הושגה, בשל עיצוב ויישום לא מספקים; ובאיסור הרכיבה על אופניים חשמליים ללא קסדה נותר הציות נמוך, שכן חסרו לרגולטור אמצעי אכיפה מספיקים, מצב שבו נכון לחשוב מחדש על עיצוב הדרישות ולא רק להגביר את האכיפה.

ציות אינו מצב חד פעמי אלא תהליך מתמשך המחייב למידה, השקעת משאבים וניטור רציף. לציות גוונים אחדים: ציות מרצון, המושג ללא צורך באכיפה בשל מוטיבציה תועלתנית, נורמטיבית, חברתית או קוגניטיבית; ציות מעל ומעבר, שבו המפוקח עולה על הסטנדרטים המינימליים; ציות תחת אילוץ, המושג רק כשהרגולטור פועל באופן אקטיבי לחיזוק המוטיבציה התועלתנית; וציות יצירתי, שבו נשמרת לשון החוק תוך התחמקות מכוונת ממטרתו. אי ציות נרחב, בניגוד להפרה בודדת, עשוי לרמוז על בעיה בעיצוב המשטר הרגולטורי עצמו. משטרי רגולציה רבים, גם המוצלחים שבהם, מסתפקים בציות חלקי בלבד: כלכלנים סבורים שציות מלא אינו יעיל, שכן במבחן העלות-תועלת עדיף לעתים שחלק מהמפוקחים לא יצייתו.

סיכום של הפרק:

קרסין, א. (2018). ציות לרגולציה. בתוך: רגולציה – מתאוריה למעשה (עמ' 433-463). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.