קבלת החלטות כלכליות בקרב משקי בית במעמד סוציואקונומי נמוך במגזר הערבי בישראל

קבלת החלטות כלכליות בקרב משקי בית במעמד סוציואקונומי נמוך במגזר הערבי בישראל

תוכן עניינים

א. מבוא 3
ב. סקירה תיאורטית 4
ב.1. הגדרות ותיאוריות של עוני 4
ב.2. אפיונים כלכליים של החברה הפלסטינית בישראל 8 ב.3. קבלת החלטות כלכליות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בישראל 10
ב.3.1. תרבות וקבלת החלטות כלכליות 10
ב.3.2. השפעת התרבות על התנהגות קנייה 11
ב.4. קבלת החלטות במצבי סיכון 12
ב.4.1. קבלת החלטות כלכליות ועוני 13
ביבליוגרפיה 15

א. מבוא

מתוך ממצאי ה- OECD רבע מאוכלוסיית ישראל היא ענייה. ישראל הגיעה למקום הלפני האחרון בשיעורי העוני מבין מדינות ה- OECD -שנייה רק למקסיקו (OECD, 2016). שתי האוכלוסיות בישראל שנמצאו ברמת העוני הגבוהה ביותר היו האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הפלסטינית. בהגדרת המושג עוני צריכים להבדיל בין עוני במונחים יחסיים לעוני במונחים אבסולוטיים. מדד העוני בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתבסס על המדד היחסי. בארץ נקבע קו העוני כמחצית ההכנסה החציונית למשפחה. במשק צומח, ההכנסות גדלות ואיתן עולה גם קו העוני. מדינת ישראל פורסת רשת ביטחון של העברת כספים לעניים על ידי מערכות מיסוי ותשלומי העברה המקטינים בצורה ניכרת את ממדי אי-השוויון והעוני במדינה. יחד עם זאת, זהו טיפול המתמקד בסימפטומים של הבעיה ולא בשורשיה (הוברמן, 2009).
הדיון הציבורי והאקדמי באטיולוגיה של העוני ארוך ומתמשך (Booth, 1882; Danziger & Haveman, 2001; Lister, 2004 Rowntree,1901; Weiss-Gal, Benyamini, Ginzburg, Savaya, & Peled, 2009). בעוד המחקר והשיח האקדמי על הסיבות לעוני התמקד על הסברים הקשורים למבנה החברתי (Beeghley, 1998; Block, Balcazar, & Key, 2001; O'connor, 2001; Piven, 2001, 2003; Piven & Cloward, 1977) בשיח ציבורי עדין נתפסים אנשים בעוני אחראים לחייהם, כתוצאה ממאפיינים אישיים ותרבותם. (שפיר, 2012 Mullainnathan, & Shafir,2006; (Bertrand,. בין שאר השיקולים הייתה גם לאופיו של השיח ציבורי זה השפעה על המדיניות החברתית-כלכלית בישראל בשלושת העשורים האחרונים (שלו, 2006). למרות שהעמדה המוצהרת של הפוליטיקאים בישראל בנושא העוני אינה מבטאת בגלוי את תפיסתם לגבי האחריות של האנשים החיים בעוני למצבם, תפיסתם לגבי האחריות של אנשים אלו למצבם, נרמזת לעתים בתגובותיהם לנושא זה. בהתייחס לחשיבה המתבססת על תיאוריות של הבניה חברתית (Gergen, 1999, 2000, 2001) עולה השאלה: כיצד התפיסה החברתית של העוני, כפי שמבוטאת בשיח החברתי , משפיעה על קבלת ההחלטות הכלכליות של האנשים החיים בעוני, ומבנה את התנסותם ואת המשמעות שהם נותנים להחלטות הכספיות שלהם?