שימוש של מנהלים בהערכה בית ספרית בתוכנית אופק חדש למטרת מינוי וקידום בעלי תפקיד

שימוש של מנהלים בהערכה בית ספרית בתוכנית אופק חדש למטרת מינוי וקידום בעלי תפקיד

האקדמית גליל מערבי
החוג לחינוך
ניהול במערכות חינוך

אדר תשפ״ד
מרץ 2024

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות 6
רפורמת "אופק חדש": תהליך גלוי של הערכת מורים 6
הערכה מסכמת והערכה מעצבת 8
הערכה מסכמת 9
הערכה מעצבת 9
כלים להערכת מורים על ידי מנהלים 11
כלי הערכה כתהליך של פיתוח מקצועי 12
הקשיים והאתגרים ביישום הערכת מורים על ידי מנהלים 14
אתגרי הרפורמה וקידום ופיטורי מורים 14
סיכום ורציונל המחקר 17
מתודולוגיה 19
אוכלוסיית המחקר 19
כלי המחקר 20
הליך המחקר 21
ניתוח הראיונות 21
אתיקה במחקר 21
ממצאים 22
השימוש בהערכת מורים על פי אופק חדש בתהליכי העבודה הבית הספרית 22
קידום למידה חדשנית והתאמה לעידן המאה ה-21 22
משוב שיח רפלקטיבי וקידום מקצועי של המורה 23
תצפית, איסוף מידע והערכה מסכמת 23
מחויבות לבית הספר ולתלמידים 24
האתגרים, ההזדמנויות והקשיים בהערכת וקידום מורים באופק חדש 24
אתגרים רגשיים וקושי בקבלת שיתוף פעולה ממורים 25
אתגרים בתהליך קבלת ההחלטות לקידום 25
עומס עבודה 26
הזדמנויות לקידום 26
ספקות לגבי סמכות המנהל בקידום מורים 26
השפעות תהליך ההערכה 27
תהליך הקידום בדרגות ותגמול המורה 27
תגמולים, מוטיבציה ותמיכה רגשית 28
תרומת המשוב להתפתחות המקצועית של המורה 28
דיון 30
מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך 33
דעה אישית 34
ביבליוגרפיה 35
נספח 1: ראיון המחקר 41

תקציר

מחקר זה ביקש לבחון את השימוש של מנהלים בהערכה בית ספרית בתוכנית אופק חדש למטרת מינוי וקידום בעלי תפקיד. השאלה המרכזית שנבחנה במחקר היא מה הן ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפני מנהלים ביישום הערכת בעלי תפקידים על פי רפורמת אופק חדש? בנוסף, המחקר בחן כיצד תופסים מנהלים את סמכותם ותפקידם בהערכת המורים? באלו אופנים הם משתמשים בכלי ההערכה של אופק חדש בתהליכי העבודה הבית ספרית? ועל אלו השפעות של תהליך ההערכה הם מצביעים כתוצאה מניסיונם?
הדיון התיאורטי עסק במספר נושאים שנועדו לבחון את התפיסות והגישות המונחות בבסיס הערכת מורים על ידי מנהלים. הספרות מראה, כי רפורמות הערכת מורים ברחבי העולם מתבססת על תהליך גלוי של הערכת מורים, ועל שילוב בין הערכה מסכמת להערכה מעצבת. הסקירה כוללת בנוסף לדיון בשני היבטים אלה של ההערכה, בחינת כלים להערכת מורים על ידי מנהלים ומשמעותם בתהליך הפיתוח המקצועי של המורה, ביקורת על הערכת מורים וקשיים ואתגרים של מנהלים בהערכת מורים, תוך בחינת מחקרים שעסקו בנושא.
לבחינת שאלת המחקר נעשה שימוש במערך מחקר איכותני, נערכו 20 ראיונות חצי מובנים עם מנהלי ומנהלות בתי ספר בארץ. מממצאי המחקר עולה, כי תפיסת המנהלים בנוגע לתפקידם משקפת באופן כללי את שני מרכיבי היסוד של מודל ההערכה של "אופק חדש" – בהיבט המסכם, ככלי קידום ודירוג של ביצועי המורים בתחום ההוראה; ובהיבט המעצב ככלי ביקורתי, הכולל משוב ותהליכים רפלקטיביים. מעבר לכך, המנהלים ראו בהערכה אמצעי לשיפור תהליכי הוראה ולמידה, מנגנון בקרה ופיקוח על עבודת המורה וכלי לקידום מעמדו המקצועי והחברתי כלכלי של המורה. מוטיבציה, מחויבות לבית הספר ולתלמידים ומקצועיות המורה היו הקריטריונים הדומיננטיים שהנחו את המנהלים בקבלת החלטה על קידום. נוסף על כך, הם הזכירו היבטים נוספים שהשפיעו על קידום מורים, בתוכם אמפתיה של המורה כלפי התלמידים, יזמות, חדשנות ויצירתיות. המנהלים דיווחו על קשיים בקבלת החלטה במעבר בין דרגות, על ניסוחים בעייתיים של הכלי, וחשוב מכך, ספקות ביחס לסמכות המנהל בקידום מורים עד כדי טענות כי הקידום אינו תלוי בהערכה שלהם. ספקות אלה ביחס לניסוחים ולסמכות של המנהלים מצביעים על השרירותיות המתלווה לעתים לתהליך ההערכה ולקידום המורה. תמיכה רגשית, עידוד וניסיון לתת השראה למורים הם היבטים חוזרים בתגובות המנהלים. המנהלים ביטאו פילוסופיה מעצבת וראו בעזרה למורים לשפר את עבודתם כנושא חשוב בהערכתם.

מבוא

מחקר זה עוסק בשימוש מנהלים בהערכה בית ספרית בתוכנית אופק חדש למטרת מינוי וקידום בעלי תפקיד. רפורמת הערכת המורים בארץ ובעולם העניקו למנהל בית הספר תפקיד מרכזי בהערכת המורה ובקידומו המקצועי (Donaldson, & Mavrogordato, 2018; בלר ואח', 2011). הסכם "אופק חדש" קובע כי לשם הענקת קביעות למורה בשנה השלישית לעבודתו וקידומו לדרגות הגבוהות נדרשת הערכה מסכמת של מנהל בית הספר. במרכז תהליכי ההערכה של המנהל עומדים שלושה יסודות מרכזיים: איתור וזיהוי נקודת המצב הפדגוגית העכשווית, שיח רפלקטיבי של המנהל עם מוריו סביב ביצועי הערכה ומציאת חלופות ליישום שיובילו לשיפור עבודתם (בלר ואח', 2011).
חוקרים טוענים כי ההצלחה או הכישלון של מערכת ההערכה תלויה במידה רבה במנהלי בית הספר. ראשית, הם מבצעים תצפיות כיתתיות, שלעתים מהוות למעלה ממחצית הציון הכללי של ההערכה (Donaldson and Papay, 2015). שנית, הם אחראיים לספק משוב והזדמנויות התפתחות עבור המורים ((Goldring et al., 2015. שלישית, הם מחליטים האם לפטר מורים שבאופן עקבי יחסי אימון בבית הספר (Tschannen-Moran, 2014), המקלים על יישום מדיניות ההערכה.
הספרות מציעה באופן כללי שהצלחת מורים תלויה במידה רבה במנהלים (Donaldson, & Mavrogordato, 2018). אך על אף החשיבות הגדולה המיוחסת להערכת המנהלים, מעט מאוד מחקרים בחנו את מאפייני היישום של רפורמת ההערכה על ידי מנהלי בית ספר, מחקר זה בא למלא חלל זה. מעבר לכך, בספרות נמתחה ביקורת על כלי ההערכה ועל מאפייני היישום של ההערכה. חוקרים רבים רואים בכלי מבוסס תצפיות ומחוון חסרונות רבים. הם טוענים כי החולייה החסרה לפיתוח ההוראה היא השיחה הרפלקטיבית לאחר התצפית ולא המחוון המפורט. אחד הטיעונים החוזרים בספרות היא שהמשוב הניתן בסוף התצפית למורים לוקה בחוסר מהימנות ותלוי במעריך (Hill et al., 2012). טענה נוספת מתייחסת לכך שהמשוב לעיתים קרובות אינו מדויק, רדוד, מלווה באווירה לא טובה ונעדר תמיכה או אמפתיה. הו וקאן טענו כי המחוון הינו כלי סגור המייצר חוות דעת דומות (Ho & Kane, 2013), אינו ממוקד באיכות ההוראה, תוצאותיו עמומות וללא כל הכוונה לשינוי בפועל )גוטרמן, 2014).
מטרות ושאלות המחקר: מטרת מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנהלים בהערכה בית ספרית בתוכנית אופק חדש למטרת מינוי וקידום בעלי תפקיד. השאלה המרכזית שתבחן היא מה הן ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפני מנהלים ביישום הערכת בעלי תפקידים על פי רפורמת אופק חדש? שאלה זו מעלה מספר שאלות נוספות: כיצד תופסים מנהלים את סמכותם ותפקידם בהערכת המורים? באלו אופנים הם משתמשים בכלי ההערכה של אופק חדש בתהליכי העבודה הבית ספרית? ועל אלו השפעות של תהליך ההערכה הם מצביעים כתוצאה מניסיונם?