תווית שלילית: תיאוריית התיוג, ראיותיה ומגבלותיה

#14568
שם הקובץ:

להורדת הפריט


זוהי הכתובת אליה תישלח העבודה ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

תווית שלילית: תיאוריית התיוג, ראיותיה ומגבלותיה

מבוא 2
השורשים התיאורטיים 2
מן הדרמטיזציה של הרע אל הסטייה המשנית 2
הסטייה כתוצר של תגובת הזולת 3
סטיגמה, זהות והפנמה 3
גרסאות בנות זמננו של תיאוריית התיוג 4
תיאוריית התיוג המעודכנת וציפיות הדחייה 4
כוח הסטיגמה והסטיגמה המבנית 4
מן הבושה המשלבת אל התיוג הבלתי רשמי 5
הראיות האמפיריות בקרימינולוגיה 5
מעצר, הרשעה וכליאה בטווח הארוך 5
סלקציה או סיבתיות 6
הראיות שאינן תומכות בתיאוריה 7
הזירה החינוכית 7
אפקט הציפיות והוויכוח על פיגמליון 7
אבחנות כחרב פיפיות 8
ענישה מרחיקה ותיוג מערכתי 8
הזירה של בריאות הנפש 9
סטיגמה עצמית והימנעות מפנייה לעזרה 9
התווית כהסברה: הוויכוח על ההסבר הביולוגי 9
הביקורת על התיאוריה ותרומתה 10
תיוג דיגיטלי ומחיקת רשומות 10
סיכום 11
רשימת מקורות 12

 

מבוא

תיאוריית התיוג מציעה היפוך של סדר ההסבר בחקר הסטייה: במקום לשאול מדוע אדם מפר נורמות, היא שואלת מה עושה לו התגובה החברתית להפרה (‎Becker‎, ‎1963‎; ‎Lemert‎, ‎1951‎). בקר הציג את הטענה בחריפות: הסטייה אינה תכונה של המעשה אלא תוצר של החלת כללים וסנקציות על מי שעשה אותו (‎Becker‎, ‎1963‎). שורשי הטענה מוקדמים יותר: טננבאום תיאר כיצד קהילה מדרמטת מעשה נעורים שגרתי, מסמנת את העושה ומכוננת סביבו קריירה עבריינית (‎Tannenbaum‎, ‎1938‎), ולמרט הבחין בין סטייה ראשונית, שסיבותיה רבות ומשמעותה לזהות שולית, לבין סטייה משנית שמתארגנת כתגובה אל הבעיות שיוצרת התגובה החברתית עצמה (‎Lemert‎, ‎1951‎). קיטסוזה הוסיף שעיקר העניין הסוציולוגי אינו בהתנהגות אלא בדרך שבה אנשים מן השורה מפרשים אותה ומסווגים אותה כסוטה (‎Kitsuse‎, ‎1962‎).
למן שנות השבעים ספגה התיאוריה ביקורת על יכולתה להסביר את הסטייה הראשונית ועל בדיקוּתה (‎Wellford‎, ‎1975‎), ועל כך שנבדקה כמעט כולה דרך תיוג רשמי מטעם מערכות אכיפה (‎Paternoster‎ & ‎Iovanni‎, ‎1989‎). בעשורים האחרונים חזרה אל מרכז הדיון, הן משום שעיצובי מחקר המנצלים הקצאה אקראית אפשרו להפריד סלקציה מסיבתיות, הן משום שספרות הסטיגמה סיפקה לה מכניזמים מדידים (‎Jacobsen‎ & ‎Sun‎, ‎2026‎). במקביל התחדדה ההבחנה בין התווית כתהליך חברתי חיצוני לבין הפנמתה כהגדרה עצמית, הבחנה שגופמן העמיד בבסיס הדיון בזהות מקולקלת (‎Goffman‎, ‎1963‎) ולינק ועמיתיו תרגמו למודל אמפירי של ציפיות לדחייה (‎Link‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎1989‎).
הסקירה נפתחת בשורשים התיאורטיים של הרעיון, עוברת אל הגרסאות בנות זמננו שלו, ומשם אל הראיות האמפיריות בשלוש זירות: הקרימינולוגית, החינוכית ובריאות הנפש. לאחר מכן היא מציגה את הביקורת על התיאוריה ואת מה שהיא תרמה גם למבקריה, ונחתמת בממד בן זמננו של תיוג דיגיטלי ומחיקת רשומות פליליות.

ad

עבודות נוספות שעשויות לעניין אותך

שינויים טכנולוגיים והעיכוב בהשפעתם על הפריון

עבודה מסכמת

שינויים טכנולוגיים והעיכוב בהשפעתם על הפריון | עבודה עיונית | תוכן העניינים | מבוא 1 | טכנולוגיות …

לפרטים נוספים

תאוריית ההסתגלות לעבודה של דאוויס ולופקוויסט

סקירת ספרות

תאוריית ההסתגלות לעבודה של דאוויס ולופקוויסט | תוכן העניינים | מבוא 1 | מושגי היסוד של התאוריה …

לפרטים נוספים

ניהול גיוון ורב-תרבותיות בקופת חולים מאוחדת

עבודה מסכמת

הקריה האקדמית אונו | הפקולטה למינהל עסקים | ניהול גיוון ורב-תרבותיות בקופת חולים מאוחדת | עבודה מסכמת …

לפרטים נוספים

התפתחות מדרג עבירות ההמתה בדין הישראלי מתיקון 44 לתיקון 137

עבודה סמינריונית

אוניברסיטת בר-אילן | הפקולטה למשפטים | עבודת סמינריון | התפתחות מדרג עבירות ההמתה בדין הישראלי מתיקון 44 …

לפרטים נוספים

משטרי רווחה, משפחה ומגדר בתאוריות של גוסטה אספינג-אנדרסן

סקירת ספרות

משטרי רווחה, משפחה ומגדר בתאוריות של גוסטה אספינג-אנדרסן | תוכן העניינים | מבוא 1 | עולמות הרווחה …

לפרטים נוספים

הזכות לפרטיות אל מול שלום הציבור בעיר הדיגיטלית

עבודה סמינריונית

הפקולטה למשפטים | עבודה סמינריונית | הזכות לפרטיות אל מול שלום הציבור בעיר הדיגיטלית | 2025 | …

לפרטים נוספים

צריכים עזרה בכתיבה אקדמית?