משטרי רווחה, משפחה ומגדר בתאוריות של גוסטה אספינג-אנדרסן

תוכן העניינים

מבוא 1
עולמות הרווחה והדה-קומודיפיקציה 2
תוקף הטיפולוגיה 2
מדידה ויציבות לאורך זמן 2
עולמות רווחה נוספים 3
המשפחה והדה-פמיליזציה 4
השקעה חברתית ממוקדת בילדים 5
המהפכה המגדרית והילודה 6
סיכום 7
רשימת מקורות 7

מבוא

הספר "שלושת העולמות של קפיטליזם הרווחה" של גוסטה אספינג-אנדרסן (‎Gøsta‎ ‎Esping‎-‎Andersen‎) ראה אור ב-1990 (‎Esping‎-‎Andersen‎, ‎1990‎), ובתוך רבע מאה הפך לנקודת הייחוס של המחקר ההשוואתי על מדינת הרווחה. ניתוח תוכן של המאמרים שציטטו אותו באחד מכתבי העת המרכזיים בתחום מצא שטענותיו וממצאיו מתקבלים לרוב כמובנים מאליהם ולא כטענות שיש לבחון (‎Emmenegger‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2015‎). התאוריה של אספינג-אנדרסן לא נעצרה בספר הזה. בעבודותיו המאוחרות הוא העביר את מרכז הכובד מן היחסים בין המדינה לשוק אל משק הבית ואל הדה-פמיליזציה (‎Esping‎-‎Andersen‎, ‎1999‎), אל השקעה חברתית בילדים (‎Esping‎-‎Andersen‎, ‎2002‎), ואל השינוי בתפקידי המגדר ובהתנהגות המשפחתית (‎Esping‎-‎Andersen‎, ‎2009‎; ‎Esping‎-‎Andersen‎ & ‎Billari‎, ‎2015‎). סקירה זו ממפה את התאוריות האלה ואת הוויכוחים שעוררו. הציר שלה הוא שהתאוריה עברה מן המדינה אל המשפחה, בין השאר בתגובה לביקורת הפמיניסטית על המסגרת המקורית (‎Esping‎-‎Andersen‎, ‎1999‎; ‎Orloff‎, ‎1993‎), ושבכל אחד משלביה המחלוקת החיה בספרות היא אמפירית: האם הקטגוריות שאספינג-אנדרסן הציע עדיין ממיינות מדינות ומשפחות כפי שצפה.