בחינה ביקורתית של המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן בנושא גשמות האל בתרגום אונקלוס

גורדון, המכללה האקדמית לחינוך, חיפה
מסלול תרבות ישראל ומורשתו

בחינה ביקורתית של המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן בנושא גשמות האל בתרגום אונקלוס

תוכן עניינים

תוכן עניינים 1
תקציר 2
מבוא 3
פרק ראשון: האם יש לאלקים גוף ותמונה 6
1.1 יסוד הדברים 6
1.2 אין לומר שיש גוף ותמונה 6
פרק שני: מחקר מנחם בן יצחק בנושא זה 8
2.1 דעת נשוא המחקר 8
2.2 ספיקות בדבריו 8
פרק שלישי: בשבילי מקורותיו, רמב"ם, רמב"ן ורס"ג על אונקלוס 10
3.1 דעת הרמב"ם 10
3.2 דעת הרמב"ן 10
3.3 מסקנת הדעות 11
3.4 דברי הרס"ג 12
פרק רביעי: ביאור הרב אבוסאולה 13
4.1 דעת הרמב"ם באונקלוס וכיצד ה' שומע תפילה 13
4.2 קושיות רמב"ן על הרמב"ם 14
4.3 מסקנת הרב אבוסאולה 15
פרק חמישי: מסקנת המחקר בדברי מנחם בן יצחק 16
5.1 יסודות לפי מנחם בן יצחק 16
5.2 דחיית היסודות 16
5.3 ההסבר כיצד הרמב"ן מפרש כרמב"ם 17
5.4 מהשלכות המחלוקת 18
5.5 היסודות הנכונים ברמב"ן 18
סיכום 20
ביבליוגרפיה 21

תקציר

בעבודתי זאת לקחתי את מחקרו של מנחם בן יצחק אודות יחסי הרמב"ן ואונקלוס התמקדתי בפרק אחד מכלל עבודתו. בפרק הנבחר מעמיד החוקר כללי יסוד בהבנת אונקלוס ע"פ הרמב"ם ועל פי הרמב"ן, תוך שהוא דוחה את פירוש הרמב"ן ונוטה לדעת הרמב"ם (מסיבה שאינה ברורה דיו, אלא פשוט בגלל הבנה מסוימת בדברי הרס"ג).
בעבודתי התמקדתי בחקר יסודותיו של מנחם בן יצחק, בדקתי אותם לעומקם תוך השוואה למקורות ולבסוף אף דחיתי את רובם.
לעיתים נדמה לקורא שמנחם בן יצחק מגיע מתוך סוג של אקסיומה אשר הרמב"ן מגשים את מציאות הא-ל, דבר שלמרות שהרמב"ן שולל מנחם בן יצחק מעדיף לציין שהרמב"ן סותר דברי עצמו.
בעבודתי מסתבר שהרמב"ן לא מגשים את מציאות הא-ל, אלא חולק על הרמב"ם לגבי הנחות היסוד לפירושו של אונקלוס על התורה. לטענת הרמב"ן אונקלוס לא חושש שמא הקורא יגשים את האלוקים, בעוד הרמב"ם סובר שאונקלוס כן חשש לגישה זו.
מחלוקת זו של הרמב"ן והרמב"ם משליכה לא רק על פירושי התורה ותרגומה, אלא גם על משמעות התפילה וכן האם ה' שומע תפילה – לרמב"ן, או מקבל תפילה – לרמב"ם.
מחלוקת זו משליכה על:
• הפשט. תרגומו של אונקלוס למי שקורא רק בתרגום ולא מבין את לשון הקודש.
• הרמז. בתרגומו של אונקלוס ישנם רמזים נפלאים, כפי שמסבירים מפרשיו ובעבודתי מוזכר אחד מהם – הרב אבוסאולה.
• דרוש. אנו רואים את ההשלכה בזה, בעצם דברי הרמב"ם הנידונים בעבודתי, דברים המובאים במורה הנבוכים.
• סוד. הרב אבוסאולה מביא כמה דוגמאות של השלכת המחלוקת על פי תורת הקבלה.
חשוב לי להבהיר: איני מכריע בין שני גדולי עולם אלו, אלא אני פשוט מציג את עמדותיהם, כפי שעולה מהמקורות, ומנסה להעמיד את מחקרו של מנחם בן יצחק על יסודי האמת במחלוקת יסודית זו.

מבוא

את עבודתי קיבלתי לעשות על מחקרו של מנחם בן יצחק על יחס הרמב"ן לתרגום אונקלוס. יחסו של הרמב"ן לאונקלוס הגר, ניכר בהערצתו הרבה בריבוי מקומות לאורך פירושיו ודרשותיו. בשביל להבין את גדלותו של אונקלוס, יש להקדים אודות גדלותו של הרמב"ן.
הרמב"ן נולד בקטלוניה שבצפון מזרח ספרד, אז ממלכת ארגון, ככל הנראה, בסוף ימיו של הרמב"ם . מכיוון שמקום זה הושפע מאוד גם מהתרבות הספרדית-מוסלמית וגם מהתרבות הצרפתית-נוצרית, אנו מוצאים את ההשפעות הללו על דרשותיו, פירושיו על התלמוד ועל התורה וכן על כתביו בכל חלקי התורה , כמו כן כנראה בגלל שבאותה העת תפסה תורת הנסתר את לבבות עם ישראל, אפשר לראות בפירושו התייחסות גם לזה .
למרות גדלותו העצומה בתורה ובמדע ותפקידו הרם כרבה הראשי של יהדות קסטיליה , הרמב"ן העדיף להתפרנס ממקצוע הרפואה . בעקבות וויכוח עם הנוצרים, וויכוח שהנוצרים לא יכלו להודות בכישלונם המוחץ ולכן העלילו עליו שהוא ביזה את הנצרות, הוא נשפט אמנם כצודק בוויכוח אך כאשם בביזוי הנצרות. ככל הנראה בגלל וויכוח זה הוא ברח לארץ ישראל והקים שם קהילה ולפי הנראה סיים שם את פירושו על התורה ושם נטמן .
על הרמב"ן אנו מוצאים תארים מיוחדים במינם, למשל:
1. "הארי הגדול שבמעונות האריות" .
2. "מורינו הרב הגדול . . ואין לנו גדול ממנו בחכמה ובמנין וביראת חטא" .
3. "רבינו הגדול החסיד" .
ניתן גם לראות את רשימת תלמידיו שפירושיהם ופירושי תלמידיהם על התלמוד ועוד, מונחים על שולחנו של כל ר"מ בישיבה ושל כל רב בישראל. בינם נמנו: הרשב"א, הרא"ה, רבי שמואל הסרדי בעל ספר התרומות, רבי יצחק דמן עכו ועוד. כל אחד מאלו הנמנים לעיל העמיד תלמידים רבים, אשר אף הם החשיבו את עצמם כתלמידיו ועד שכותב תלמיד תלמידו של הרמב"ן, הריטב"א:
"זהו שבח חכמי ארצנו שקבלנו מרועה אחד נאמן, גדול ידו בכל ואומן, בורר אוכל מתוך פסולת ביתר שכל נאמן, שם חטה שורה ושעורה נסמן, טעמו כל שומעי דבריו טוב טעמן, כי נמקו וקראו את שמו מן" .
למרות הנ"ל חיבורו העיקרי שהתקבל בעיקר הוא פירושו על התורה, בפירושו ישנם כמה דברים ייחודים. כגון, שבמהלך ביאורו נותן הקדמות וסיכומים לענינים המבוארים, דבר שלא מוכר במפרשי המקרא; גישתו ודביקותו בפשט (לפי שיטתו) היא גם כשחולק על מאמרי חז"ל, או דברי אגדה; כחלק מזה הרמב"ן נוקט בשיטה שיש מוקדם ומאוחר בתורה. בנוסף לביאורו הפשטני, הרמב"ן בוחר לגעת בסוגיות אמוניות וגם בדברי קבלה וסודות התורה. כמו כן, בפירושו מתייחס למאורעות הזמן או מקומות גיאוגרפיים .
עמוד ההוראה, שהיה רבם של רבים ממורי ההוראה בדור שאחריו, גאון התלמוד, שהיה רבם של רבים מגדולי מפרשי התלמוד, עמוד התורה שפירושו "נותר חתום וסתום עד היום" , היה מעריץ עצום של 'אונקלוס'. את הערצתו של הרמב"ן לאונקלוס אנו רואים מהמבחר הרב, במאות מקומות, של דברים בשמו של אונקלוס המובאים בדברי הרמב"ן.
את דברי אונקלוס הרמב"ן מביא בתורה , בקבלה , בתלמוד ובהלכה, למשל:
1. בתורה: הרמב"ן משווה בין מנוחת שבת, מנוחת יום כיפור ומנוחת שנת השמיטה לפי תרגומו של אונקלוס .
2. בגמרא: "והקשו בתוספות . . ואני אומר שאין זאת קושיא . . דפרה איקרי שור דכתיב ושור או שה וגו' ותרגם אונקלוס ותורתא" .
3. בהלכה: בדין הדר באתרוג, לומד הרמב"ן את פירוש הגמרא ומסיק למעשה לפי תרגומו של אונקלוס שהדר תרגומו אתרוג .
4. בקבלה: את סדר הבריאה בעולם (שרק ביום הראשון היה מאין ליש ובשאר היה מיש ליש) הוא מוכיח מאונקלוס .
כשהרמב"ן מתאר את אונקלוס, הוא בוחר לתארו כך:
"ועוד התורה מאירת עיניים שגלתה לנו סוד היצירה והוא ענין מעשה בראשית כמו שאמרו בואלה שמות רבה באונקלוס הגר שהיה בן אחותו של קיסר ואמר ליה רוצה אני להתגייר אמר ליה ולבזוים שבאומות אתה רוצה להדבק אמר ליה קטן שבהם יודע מה שאין הגוים יודעים שיודע מה נברא ביום ראשון ומה נברא ביום שני ושלישי אמר ליה למוד תורה ואל תתגייר אמר ליה כל מי שאינו מהם אינו יכול ללמוד תורתם שנאמר מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו'. וזה אמת הוא לפי שיש בתורה סודות מעשה בראשית שהזכיר אונקלוס וסוד מעשה מרכבה וסודות אחרים רבים שנאמרו מפה אל פה ואינם נמסרים אלא לחסיד שבישראל. ועוד שאין אחר זוכה בהם. מכל אלה נראה בפירוש שאין חכמי הגוים והם הפילוסופים שהיו בימיו אחר אריסטוטלס כ[ו]לם אינם יודעים ביצירה מה שיודע קטן שבישראל".
בתארו את אונקלוס אנו רואים סיפור על גר ממשפחה רומית מיוחסת ביותר, הרוצה להידבק בעם ה' עקב תורת ה' המפעמת בם – אפילו בילדים קטנים. הסיבה לגיור אמנם הייתה בגלל השכל והידע שבתורת ה', אך לבסוף אונקלוס זכה והתעלה עד שכונה "חסיד שבישראל ועוד שאין אחר זוכה בהם" – מילותיו של הרמב"ן על אונקלוס.
ביחס לתולדות חייו של אונקלוס והמקור לתרגומו ישנם כמה דעות חולקות , אך ברור שלכל הדעות גדלותו הייתה רבה מאוד. וניתן לראות זאת למשל במחלוקת האם אפשר לומר 2 מקרא ו 1 תרגום עם פירוש המלות בשפה שמבין הקורא או דווקא עם אונקלוס, על זה כותב שו"ע הרב : "ויש אומרים שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני".
לאחר שניסיתי לחקור כמה חלקים מהמאמר של מנחם בן יצחק החלטתי להתמקד בעבודתי זו בעיקר במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אודות גשמיות ותמונת האלוקים, למרות שאין כמעט כאלו שחקרו אותה ועוד פחות שעמדו על יסודותיה, כי חשתי שמץ של זלזול בדברי הרמב"ן ז"ל ובעמדותיו בנושא.