דוקטורט: הקשר בין הפרטה, אידיאולוגיה ורגולציה: מחקר אמפירי והשוואתי

הקשר בין הפרטה, אידיאולוגיה ורגולציה: מחקר אמפירי והשוואתי

תוכן העניינים

תקציר 1
תוכן העניינים 9
1. מבוא 11
1.1. רקע כללי 11
1.2. מטרת המחקר ושאלות המחקר 14
1.3. חשיבות המחקר 15
1.4. עיקרי שיטת המחקר 16
1.5. מבנה העבודה 16
2. רקע תיאורטי 18
2.1. הדיון הכלכלי 19
2.2. הדיון האידיאולוגי 24
2.3. ההצדקה הפוזיטיביסטית לרגולציה 26
3. סקירת ספרות 29
3.1. רגולציה 29
3.2. הפרטה 40
3.3. הפרטה ורגולציה 50
3.4. סיכום 53
4. מתודולוגיה 56
4.1. מבנה המחקר 56
4.2. בחירת המדגם של המחקר האמפירי 57
4.3. תיאור המקרים 58
4.4. שיטת הניתוח 58
4.5. המחקר ההשוואתי 59
5. מחקר אמפירי 60
5.1. הפרטת שוק ההון בישראל – המקרה של ועדת בכר 60
5.2. תהליך ההפרטה של חברת אל-על 70
5.3. תהליך ההפרטה של משאבי גז – המקרה של וועדת ששינסקי 79
5.4. תהליך ההפרטה של ענף התקשורת – המקרה של בזק 89
6. מחקר השוואתי 98
6.1. המקרה הישראלי 98
6.2. המקרה האמריקאי 102
6.3. המקרה הבריטי 109
6.4. השוואת הליכי ההפרטה והרגולציה בין המקרים: הישראלי האמריקאי והבריטי 118
7. דיון ומסקנות 132
7.1. ממצאי המחקר האמפירי 132
7.2. ממצאי המחקר ההשוואתי 144
7.3. מסקנות המחקר ההשוואתי והשלכותיהן על מסקנות המחקר האמפירי 150
7.4. מודל הקשר המעגלי בין הפרטה, אידיאולוגיה ורגולציה 152
7.5. מסקנות 153
7.6. השלכות על המשק הישראלי 155
7.7. מגבלות המחקר 155
7.8. המלצות למחקר עתידי 156
רשימת מקורות 158

תקציר

עבודה זו עוסקת בקשר שבין רגולציה להפרטה, תהליכים הכוללים בחובם את הקשר בין הגורמים הפוליטיים המנהלים את שלטון המדינה, ואת מידת מעורבותה בשוק הכלכלי. הקשר בין הכוחות הפוליטיים הפועלים במדינה לכוחות הכלכליים הפועלים בה, הוא שמסדיר את המשטר במדינה, ומכתיב את ההבדלים המשמעותיים בין המשטרים השונים, וכל מדינה מנסה למצוא לעצמה את המאזן האידיאלי בין שימור כוחה והגנה על האזרחים, לבין מתן חופש לכוחות הפועלים בשוק בכדי לקדם את הצמיחה (בן-בסט, 2008). המנגנונים הכלכליים של רגולציה והפרטה עומדים בקצוות המנוגדים של האידיאולוגיות הכלכליות, ומאזנים אחד את השני בתהליך ויסות הדדי. שני המנגנונים נתפשים כניסיון לתקן את הכשלים הקיימים בשוק, ועולה השאלה האם מתקיים קשר מעגלי המזין את עצמו ביניהם (לוי-פאור, גידרון ומושל, 2014). מטרת המחקר הנוכחי להרחיב את הידע הקיים בנושא קשר זה בין רגולציה להפרטה, תוך מתן התייחסות לתפקידה של האידיאולוגיה בקשר, ולבחון האם מתקיים קשר דו-כיווני בין הפרטה לרגולציה. בנוסף, נבחנים בעבודה זו הגורמים האפשריים לקשר, וכן ייבחן טיבה של הרגולציה בישראל.
הדיון הכלכלי בנושא הרגולציה וההפרטה עוסק בהשפעתם על משקן של המדינות המיישמות אותן. עם זאת, הטיעונים המועלים אינם מכריעים בעד או נגד השימוש בהפרטה או רגולציה, אלא מעלים תמונה מורכבת לפיה לשני התהליכים הן השלכות חיוביות והן שליליות. ההפרטה נתפסת מחד כמביאה לייעול מתן השירותים לאזרחים, ומנגד כפוגעת בהיקף התעסוקה ובתנאי העבודה (שפירא, 2010א; Sheshinski & López-Calva, 2003). ואילו הרגולציה נחשבת מחד כמגנה על המשק מפני כשלי השוק החופשי, (Baldwin, Cave & Lodge, 2011) ומנגד כמכבידה על פעילותם של ארגונים מסחריים (Sheshinski & López-Calva, 2003).
הדיון האידיאולוגי עוסק בהשפעתם של ההפרטה והרגולציה על החוזה היסודי שבין האזרח למדינה, ובוחן את ההצדקה והתנאים הנדרשים להתערבות הממשל בחיי האזרחים לאור יסודות המדינה הדמוקרטית. מהדיון עולה כי…………