דוקטרינת פרי העץ המורעל ופסילת ראיות נגזרות במשפט הפלילי הישראלי

תוכן עניינים

מבוא 1
הסדר הכרונולוגי מהחשד ועד הכרעת הדין 3
תפקיד הרשות החוקרת 3
תפקיד התביעה 3
חוקר שחרג מסמכותו 3
חריגים להפעלת לחץ 4
צורת הראיה 5
כללי הגשת הראיות לבית המשפט 5
חובת ההוכחה 5
המעמד הנורמטיבי של הנאשם בהליך הוגן 6
חוסנה של התביעה 6
נראות ציבורית 7
מהותה של דוקטרינת פרי העץ המורעל 8
צידוקים לפסילה מוחלטת של ראיות פסולות 8
שיקולים בעד קבלת ראיה בלתי חוקית 9
ראיה נגזרת 9
מתי בכל זאת תתקבל ראיה 9
משפט משווה בנושא פרי העץ המורעל 9
המשפט המקובל האנגלי 9
שיטות משפט בעולם 10
המשפט העברי 11
ההבדל בין משפט אזרחי לפלילי 11
הדין הנוהג בישראל 12
הפירות השתלבו בתוך העץ 13
יישום הדוקטרינה בפרקטיקה המשפטית 14
זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי 14
הודאות נאשמים והשפעת אמצעי החקירה 14
הודאה רציונלית 16
ריבוי ראיות חלשות 17
חיפוש לא חוקי 17
חריגת סמכות קטנה 17
עבירה שבוצעה על ידי חריגה מסמכות 19
פסילת ראיות בשל התנהלות בעייתית של רשויות החקירה 19
ביקורת ומסקנות בפרשת פרחי 20
חריגה מסמכות מובילה להקלה בעונש 21
הבחנה בין הראיה הפסולה לבין תוצריה 23
נטיית בתי המשפט לקבל ראיות פסולות 23
פסילת ראיה וחיסיון בחקירה פנימית 24
ניתוח ביקורתי של ההחלטה השיפוטית 26
הצעה לשינוי הדין 28
סיכום 31
ביבליוגרפיה 32

מבוא

ההליך הפלילי מתנהל על פי מערכת כללים דיונית וראייתית שתפקידה לאזן בין האינטרס הציבורי בחשיפת האמת ובהעמדת עבריינים לדין לבין ההגנה על זכויותיו של מי שנתון בחקירה או בכתב אישום. כללים אלה מעוגנים בחוק סדר הדין הפלילי ובפקודת הראיות, והם מתווים את גבולות כוחן של רשויות החקירה והתביעה. כל חריגה מהם גוררת מחיר דיוני, ולעיתים אף מחיר ראייתי.

שתי דרישות מרכזיות ממחישות את האיזון הזה. הראשונה היא הדרישה שהודאת חוץ של נאשם תינתן מרצון חופשי, דרישה שהופכת את אופן גביית ההודאה לתנאי לקבילותה. השנייה היא זכות השתיקה וההגנה מפני הפללה עצמית, שמהן נגזרת החובה ליידע את הנחקר על זכויותיו. לצד אלה עומדות חזקת החפות וזכות ההיוועצות בעורך דין, וכולן יחד מרכיבות את מה שהפסיקה מכנה הגינות ההליך.

השאלה שבמרכז העבודה מתעוררת כאשר רשות החקירה חורגת מסמכותה והראיה מושגת שלא כדין. עד לפסק הדין בעניין יששכרוב נטתה הפסיקה הישראלית לקבל ראיה כזו ולהתחשב בפגם שבהשגתה במסגרת משקלה בלבד. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון דוקטרינת פסילה פסיקתית יחסית, המקנה לשופט שיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין על פי מבחן איזון עקרוני. אשר לראיות הנגזרות מן הראיה הפסולה, קרי דוקטרינת "פרי העץ המורעל", נותרה השאלה פתוחה, והמשפט הישראלי לא אימץ את הדוקטרינה במלואה.

הדיון בדוקטרינה אינו ייחודי לישראל. שיטות משפט נעות בין כלל פסילה קשיח, שראשיתו בפסיקה האמריקאית, לבין מודל של שיקול דעת ואיזון. בשנים האחרונות מתרחב הדיון המשווה בשאלה אם ראוי להעדיף כלל ברור ומחייב על פני מבחן איזון פרטני, וכן בשאלה אילו אינטרסים מעצבים בפועל את כלל הפסילה בשיטות שאימצו אותו. גם בית הדין האירופי לזכויות אדם נדרש לסוגיה, ובספרות הוצע לפרק את בחינתה לשלושה שלבים נפרדים, כדי לצמצם את חוסר הוודאות הנובע ממבחן ההגינות הכוללת הנבחן בכל מקרה לגופו. במישור הראיות הנגזרות מצביעה הספרות העדכנית על כך שעיקר ההתפתחות מתרכז דווקא בחריגים לדוקטרינה, כגון מקור עצמאי, גילוי בלתי נמנע וקשר סיבתי קלוש, וכן בשאלת תחולתה על ראיות שנאספו בידי גורמים פרטיים ולא בידי רשות חוקרת.

מטרת העבודה היא לבחון את מצבה של דוקטרינת פרי העץ המורעל בדין הישראלי. העבודה שואלת מהם הצידוקים לפסילת ראיות נגזרות ומהם השיקולים נגדה, כיצד מיישמים בתי המשפט את הלכת יששכרוב בפועל, ומה דינו של חוקר הפועל בחריגה מסמכות. כן תיבחן השאלה אם יש מקום לחריגים בעבירות חמורות, בעבירות ביטחון ובעבירות של ארגוני פשיעה, שבהן הקושי להשיג הרשעה בכלים הרגילים גדול במיוחד.

מבנה העבודה הוא כדלקמן. הפרק הראשון מתאר את ההליך הפלילי מרגע החשד ועד הכרעת הדין, את תפקידיהן של רשות החקירה והתביעה ואת הדין החל על חוקר שחרג מסמכותו. הפרק השני עומד על מהותה של דוקטרינת פרי העץ המורעל, על הצידוקים לה ועל ההסדרים הנוהגים בשיטות משפט אחרות ובמשפט העברי. הפרק השלישי בוחן את יישום הדוקטרינה בפסיקה הישראלית לאורך שורה של פרשות. הפרק הרביעי מציע שינויים בדין, ולאחריו מובא הסיכום.