דף הבית / פריטים / עבודה סמינריונית / עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני) / הגורמים לפרוץ מרד בר-כוכבא לאור המחלוקת הפנימית בחברה היהודית
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת מספר רגעים
להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
האוניברסיטה הפתוחה
סמינריון עיוני
בקורס מרד בר-כוכבא – 10351
2024
מבוא 3
יחסי רומא ויהודה לאחר חורבן הבית השני 4
הקיסר הדריאנוס ויחסו ליהדות 6
תפיסות משיחיות ביהדות ערב המרד 10
פרוץ המרד על רקע מחלוקת בעם 12
סיכום 14
ביבליוגרפיה 17
מקורות ראשונים 17
ספרות מחקר 17
מרד בר-כוכבא, שפרץ ביהודה בשנת 132 לספירה ודוכא בשנת 135, היה העימות המזוין האחרון והחריף ביותר בין היהודים ובין רומא בארץ ישראל, והוא חתם את התקופה שנפתחה בחורבן הבית השני. במוקד הדיון ההיסטורי עומדות מאז ומתמיד שתי שאלות הכרוכות זו בזו, מה היו הגורמים שהובילו לפרוץ המרד ומה היה טיבה של המנהיגות שעמדה בראשו. המחקר הקלאסי נחלק בין הסבר דתי מדיני, הרואה בגזרות הדריאנוס, ובראשן איסור המילה והפיכת ירושלים לעיר נוכרית, את הגורם המכריע, ובין הסבר חברתי כלכלי, הרואה במצוקת האיכרים ובהפקעת הקרקעות את שורש ההתקוממות. לצד אלה עומדת שאלת המשיחיות, כלומר האם ראו בני התקופה בבר-כוכבא משיח במובן הדתי האפוקליפטי, או שמא מנהיג ומצביא שגאולתו מדינית בעיקרה.
בשנים האחרונות השתנתה תמונת המחקר בזכות הממצא הארכיאולוגי והנומיסמטי. פרסום התעודות ממערות מדבר יהודה, מיפוין של מערכות המסתור ובחינה מחודשת של מטבעות המרד ושל מטמוניהם איפשרו לשוב ולבחון הן את היקפו הגאוגרפי של המרד והן את תכניתו המדינית. יש הטוענים כי דמות המקדש שעל מטבעות המרד היא הצהרה על תכנית מדינית ולא רק ביטוי של כמיהה דתית, וכי הממצא הנומיסמטי מאפשר לדייק את מהלך המרד ואת גבולותיו. במקביל נדונה מחדש שאלת מקומה של גזרת המילה בין סיבות המרד, נבחנו מערכות המסתור בגליל ובשפלה ודמותו של מדבר יהודה כמרחב מפלט של פליטי חברה ושל מורדים, ונשקלה שוב שאלת מועד ייסודה של איליה קפיטולינה ומשמעותו.
עבודה זו טוענת כי אין להסביר את פרוץ המרד בגורם יחיד, וכי המפתח להבנתו מצוי בצירוף שבין מדיניותו האימפריאלית של הדריאנוס ובין מחלוקת פנימית ממושכת בחברה היהודית בין מתונים ובין קנאים, מחלוקת שהתפיסה המשיחית הזינה אותה והכריעה בה לטובת הקו הקיצוני. הדיון נפתח בבחינת יחסי רומא ויהודה לאחר החורבן, ממשיך במדיניותו של הדריאנוס וביחסו ליהדות, עובר לתפיסות המשיחיות שרווחו ערב המרד, ונחתם בניתוח המחלוקת הפנימית שעל רקעה פרץ המרד ובדיון במשמעותה.
עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)
האוניברסיטה הפתוחה | עבודה סמינריונית עיונית בקורס: | נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1948-1882) | מעורבות נשים …
לפרטים נוספיםעבודה סמינריונית | משפט סוקרטס, הדמוקרטיה האתונאית והפילוסופיה הסוקרטית | סמינריון: חברה, פוליטיקה, פילוסופיה | 2025 | …
לפרטים נוספיםהמכללה האקדמית ספירהמחלקה לתקשורת | עבודה מסכמת | ייצוג היהדות והזהות היהודית בסדרה "חברים" | שם הקורס: …
לפרטים נוספיםהאוניברסיטה הפתוחה | עבודה סמינריונית | נשים בפלמ"ח בין אתוס השוויון למציאות המגדרית | שם הקורס: נשים …
לפרטים נוספיםעבודה סמינריונית | המתת חסד אקטיבית בישראל בין קדושת החיים לאוטונומיה של החולה הנוטה למות | כתיבה …
לפרטים נוספיםהאוניברסיטה הפתוחה | רשת בתי הספר של כל ישראל חברים ועיצובה של יהדות מרוקו המודרנית | עבודה …
לפרטים נוספים