הגורמים לפרוץ מרד בר-כוכבא לאור המחלוקת הפנימית בחברה היהודית
#13925- תחומים: היסטוריה, יהדות, לימודי ארץ ישראל
- נושאים: איליה קפיטולינה, אנטישמיות, בדלנות, בית המקדש, בית שמאי ובית הלל, ברית מילה, גזירות אדריאנוס, האימפריה הרומית, הגזירה על המילה, הדריאנוס, הלניזציה, הסיבות למרד בר-כוכבא, חורבן בית שני, יהרג ובל יעבור, כיבוש רומאי בארץ ישראל, מדבר יהודה, מחלוקת פנימית, מטבעות בר כוכבא, מנהיגות כריזמטית, מערכות מסתור, מרד איכרים, מרד בר כוכבא, משיחיות, משיחיות אפוקליפטית, משיחיות יהודית, משיחיות פוליטית, סובלנות דתית, סיקריים, עבודה זרה, פרובינקיה יהודה, קנאים, רבי יהושע בן חנניה, רבי עקיבא, רבן יוחנן בן זכאי, רומא ויהודה, שמעון בר כוכבא, שנאת חינם, תקופת המשנה
- קורס: מרד בר-כוכבא - 10351
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
- סמסטר: 2024ב
שם הקובץ:
- היקף: 5499 מילים, 18 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 23
להורדת הפריט
- מחיר: ₪371.00
האוניברסיטה הפתוחה
הגורמים לפרוץ מרד בר-כוכבא לאור המחלוקת הפנימית בחברה היהודית
סמינריון עיוני
בקורס מרד בר-כוכבא – 10351
2024
תוכן עניינים
מבוא 3
יחסי רומא ויהודה לאחר חורבן הבית השני 4
הקיסר הדריאנוס ויחסו ליהדות 6
תפיסות משיחיות ביהדות ערב המרד 10
פרוץ המרד על רקע מחלוקת בעם 12
סיכום 14
ביבליוגרפיה 17
מקורות ראשונים 17
ספרות מחקר 17
מבוא
מרד בר-כוכבא, שפרץ ביהודה בשנת 132 לספירה ודוכא בשנת 135, היה העימות המזוין האחרון והחריף ביותר בין היהודים ובין רומא בארץ ישראל, והוא חתם את התקופה שנפתחה בחורבן הבית השני. במוקד הדיון ההיסטורי עומדות מאז ומתמיד שתי שאלות הכרוכות זו בזו, מה היו הגורמים שהובילו לפרוץ המרד ומה היה טיבה של המנהיגות שעמדה בראשו. המחקר הקלאסי נחלק בין הסבר דתי מדיני, הרואה בגזרות הדריאנוס, ובראשן איסור המילה והפיכת ירושלים לעיר נוכרית, את הגורם המכריע, ובין הסבר חברתי כלכלי, הרואה במצוקת האיכרים ובהפקעת הקרקעות את שורש ההתקוממות. לצד אלה עומדת שאלת המשיחיות, כלומר האם ראו בני התקופה בבר-כוכבא משיח במובן הדתי האפוקליפטי, או שמא מנהיג ומצביא שגאולתו מדינית בעיקרה.
בשנים האחרונות השתנתה תמונת המחקר בזכות הממצא הארכיאולוגי והנומיסמטי. פרסום התעודות ממערות מדבר יהודה, מיפוין של מערכות המסתור ובחינה מחודשת של מטבעות המרד ושל מטמוניהם איפשרו לשוב ולבחון הן את היקפו הגאוגרפי של המרד והן את תכניתו המדינית. יש הטוענים כי דמות המקדש שעל מטבעות המרד היא הצהרה על תכנית מדינית ולא רק ביטוי של כמיהה דתית, וכי הממצא הנומיסמטי מאפשר לדייק את מהלך המרד ואת גבולותיו. במקביל נדונה מחדש שאלת מקומה של גזרת המילה בין סיבות המרד, נבחנו מערכות המסתור בגליל ובשפלה ודמותו של מדבר יהודה כמרחב מפלט של פליטי חברה ושל מורדים, ונשקלה שוב שאלת מועד ייסודה של איליה קפיטולינה ומשמעותו.
עבודה זו טוענת כי אין להסביר את פרוץ המרד בגורם יחיד, וכי המפתח להבנתו מצוי בצירוף שבין מדיניותו האימפריאלית של הדריאנוס ובין מחלוקת פנימית ממושכת בחברה היהודית בין מתונים ובין קנאים, מחלוקת שהתפיסה המשיחית הזינה אותה והכריעה בה לטובת הקו הקיצוני. הדיון נפתח בבחינת יחסי רומא ויהודה לאחר החורבן, ממשיך במדיניותו של הדריאנוס וביחסו ליהדות, עובר לתפיסות המשיחיות שרווחו ערב המרד, ונחתם בניתוח המחלוקת הפנימית שעל רקעה פרץ המרד ובדיון במשמעותה.
