הטרנסצנדנציה של האני על פי ז'אן פול סארטר

אוניברסיטת תל-אביב
החוג לפילוסופיה

רפרט בקורס:
אני והזולת

בנושא:

הטרנסצנדנציה של האני על פי ז'אן פול סארטר

תוכן עניינים

מבוא 3
המהלך הפילוסופי אל האני הטרנסצנדנטי 3
הקוגניטו כתודעה רפלקטיבית 5
נוכחותו התכנית של העצמי 6
סיום המהלך הפילוסופי: האני הטרנסצדנדטי 7
סיכום 7
בבליוגרפיה 8

מבוא

סארטר ידוע בזכות האמירה המפורסמת כי הקיום קודם למהות. אך כדי להבין מסקנה זו, ואת ההשלכות האתיות שלה, יש לתאר את המהלך הפילוסופי שהוביל אליה. כך ניתן לבסס את המסקנה מצד אחד, ולהבין את מלוא עומקה, מצד שני. מסיבה זו אתמקד בעבודה זו במהלך הפילוסופי שהוביל אל המסקנה, כלומר, הטרנסצנדנציה של האני. השאלה היא למעשה – מה הוא מיקומו של האני ביחס לתודעה.
בעבודה זו אתחקה אחר הדרך שהובילה את סארטר למקם אני האני מחוץ לתודעה, תוך ביסוס חלקי של טיעוניו על קאנט והוסרל, יחד עם הביקורת שלו על תפיסותיהם. במהלך טיעוניו הוא מתייחס לאופני הנוכחות של האני הצורני והתכני, ובונה תהליך טרנספורמטיבי של אני ועצמי כישות אחת, ושולל ממנה את מעמדה המכונן, הטרנסצנדטאלי, וממקם אותה כמושא טרנסצנדנטי. כאמור, אתמקד במהלך המוביל, ופחות במשמעות האקזיסטנציאליסטית של תפיסה זו ובהשתכותיה.
האני לפי סארטר שונה מהאני אצל רוב הפילוסופים והפסיכולוגים. הוא ממקם את האני מחוץ לתודעה – אני טרנסצנדנטי – מבנה ריק של תופעה, תוצר של התודעה, אובייקט שממציאה התודעה כדי לארגן את חיינו. "האני אינו נמצא בתוך התודעה לא מבחינה צורנית ולא מבחינה תכנית. הוא נמצא מחוצה לה, בתוך העולם, ישות של העולם…" . ישנן שתי גישות למהות האני: הגישה התכנית כוללת בתודעה תכנים ופעילויות שונות שיש בהם זרימה, וקיים משהו מעבר להם, גורם מאחד, שהינו האני. הוא אשר מחזיק את התכנים, ההתרחשויות והזהויות השונות. גרעין זה הא מהות מעבר לזהויות, הוא מרכז של תשוקות ופעולות של חיי הנפש. הגישה הצורנית מדברת על מימד או צורה של ריק המחזיקה את זרימת התודעה. זרימה זו כוללת אקטים של תודעות, שכל אחת לעצמה הינה פרגמנטלית, ועל כן זקוקה לקיום של רצף, אך רצף זה מתקיים רק אם יש משהו מחוץ לו, אשר מחזיק אותו. אותו משהו הינו האני המכונן, הטרנסצנדטאלי, הוא העקרון המאפשר את איחוד הנסיון שלנו. סארטר דוחה שתי גישות אלו, במהלכו מן הטרנסצדנטלי אל הטרנסצנדנטי: