המדינה המינהלית והמשפט המינהלי בישראל – סיכום יחידה 1 בקורס המשפט המינהלי של ישראל

יחידה 1: המדינה המינהלית והמשפט המינהלי בישראל

תוכן עניינים

פתיחה 1
1.1 המינהל הציבורי ותחומי התחולה של המשפט המינהלי 2
תחולת המשפט המינהלי: על מי חלים כלליו 2
עובדי הציבור והיקף המונח 3
גופים פרטיים וגופים דו-מהותיים 3
1.2 הצורך במעורבות המינהלית 4
1.3 אתגרים חדשים: גלובליזציה, הפרטה ורגולציה 6
הגלובליזציה והמשפט המינהלי 6
ריבוי הפנים של ההפרטה 7
הרגולציה כמענה לאתגרים החדשים 8
1.4 מקורות המשפט המינהלי בישראל 8
1.5 מגוון הסמכויות והפעילויות של המינהל הציבורי 8

פתיחה

המשפט המינהלי עוסק בפעולותיה של הרשות המבצעת על זרועותיה השונות, ובהן השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים. יחידה זו מציגה את מבנה המינהל הציבורי בישראל ואת תחומי התחולה של המשפט המינהלי, את הטעמים למעורבות המינהלית ואת הביקורות עליה, את האתגרים החדשים של גלובליזציה והפרטה, את מקורותיו הפורמליים של התחום וכן את מגוון הסמכויות שמפעילות הרשויות המינהליות.

1.1 המינהל הציבורי ותחומי התחולה של המשפט המינהלי

המשפט המינהלי מעמיד במרכזו את הרשות המינהלית, היינו אדם או תאגיד שהדין הקנה להם סמכות לפעול בעניין מסוים. במקרה הרגיל הרשות המינהלית היא גוף שהוקם בחוק או נושא משרה ציבורית בגוף כזה. המצב הגרעיני לתחולת המשפט המינהלי הוא זה שבו רשות שלטונית מבצעת פעולה בתוקף סמכויותיה על פי חוק, כלומר יש חבירה בין ה'מי', שהוא הרשות המינהלית, לבין ה'מה', שהוא הפעולה על פי חוק. אולם תחולתו של התחום רחבה יותר, והיא משתרעת גם על מצבים שבהם הגורם הפועל אינו רשות שלטונית ממש או שהרשות עושה שימוש בכלים מן המשפט הפרטי, דוגמת מכרזים וחוזים, במקום לבסס את פעולתה על החלטה שלטונית מכוח חוק.

סיכום פרק 1 מתוך הספר:

ברק-ארז, ד. (2019). המדינה המינהלית והמשפט המינהלי בישראל. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך א', המדינה המינהלית והסמכות המינהלית (19-128). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.