המתת חסד וטיפול בחולה הנוטה למות

עבודה מסכמת בקורס:
דת, קהילה ומדינה

בנושא:

המתת חסד וטיפול בחולה הנוטה למות

מגישים:

תוכן עניינים

מבוא 3
הסוגיה המשפטית 4
הדין הישראלי לפני חקיקת חוק החולה הנוטה למות: 4
חוק החולה הנוטה למות והמצב המשפטי כיום: 5
גישת המשפט העברי 7
המתת חסד בהלכה 7
הכלל ההלכתי "חיי שעה" 8
יישום הכלי ההלכתי "חיי שעה" בסוגיה המשפטית 10
דין מצוי – הסינתזה הקיימת בין קדושת החיים והאוטונומיה של הפרט 10
דין רצוי – הסינתזה הנדרשת בין קדושת החיים והאוטונומיה של הפרט 11
סיכום 13
רשימת מקורות 14

מבוא

התקדמויות מדעיות בתחום הרפואה בעשורים האחרונים הובילו לקפיצת דרך משמעותית. מחלות רבות שהיו פעם קטלניות הוכחדו, ופריצות דרך רפואיות אפשרו לרפא מחלות חשוכות מרפא. כתוצאה מכך, נרשמה עלייה אדירה בתוחלת החיים. עם זאת, בעוד שנעשו צעדים גדולים בשימור החיים, אנו עדיין עומדים בפני האתגר להבטיח את איכותם בו זמנית. למרבה הצער, במצבים שנוגעים למחלות סופניות או הזדקנות, אנשים רבים חווים סבל וכאב עצומים, או נותרים ללא הכרה וכבוד בשלבים האחרונים של חייהם. המתת חסד וטיפול בחולה הנוטה למות היא סוגיה מורכבת ומסובכת, היושבת בצומת בין עקרון 'קדושת החיים', ערכי איכות החיים וכן הזכות לאוטונומיה. הסוגייה מקיפה מגוון רחב של שיקולים להם היבטים משפטיים, רפואיים, חברתיים, דתיים, מוסריים ואתיים.
בחברה דמוקרטית, לערכים ולעקרונות המעצבים את מערכת המשפט תפקיד מכריע בטיפול בסוגיות מורכבות כמו המתת חסד וטיפול בחולה הנוטה למות. חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 (להלן: "החוק"), מגדיר את המצבים והתנאים המוקדמים לפיהם חולה יוכל לממש את זכותו לבחור את הטיפול הרפואי שברצונו לקבל, אם בכלל. זכות זו חלה כאשר נקבע כי האדם סובל ממצב רפואי חשוך מרפא ותוחלת חייו אינה עולה על 6 חודשים, גם עם התערבות רפואית. חוק החולה הנוטה למות מסדיר את הטיפול הרפואי בחולה תוך איזון בין ערך קדושת החיים, ובין הזכות לאוטונומיה ורצונו של האדם לסיים את חייו.
לאור האמור לעיל, בעבודה זו נעמיק בנקודות המבט של מערכת המשפט הישראלית והמשפט העברי בכל הנוגע להמתת חסד. בתוך כך, נסקור את שיטת המשפט הישראלית לפני ואחרי חקיקת חוק החולה הנוטה למות. כמו כן, נחקור את ההבחנה הקיימת בחוק החולה הנוטה למות בין הימנעות מטיפול רפואי לבין הפסקת טיפול רפואי. בנוסף, נבחן את הגישות השונות במשפט העברי, בהתחשב בשיקולים האתיים והמוסריים הבאים לידי ביטוי בעיקרון ההלכתי "חיי שעה" על כלל פרשנויותיו – זו הדוגלת בקדושת החיים, וזו המעדיפה לקדש את האוטונומיה של הפרט. באמצעות בחינת שיטות המשפט הישראלי והמשפט העברי ביחס להמתת חסד, נשפוך אור על המורכבות האתית והמשפטית סביב המתת חסד, וננסה לתרום לדיון המתמשך בעניין זה. זאת ע"י בחירה הפרשנות המתאימה, בעיננו, לכלל ההלכתי "חיי שעה" ומציאת דרך ביניים המאזנת בין הדעות השמרניות לבין הדעות הליברליות, במדינה היהודית-דמוקרטית בה אנו חיים.