הקשר בין דפוסי התקשרות לאופן החוויה של סדנת תופים – עבודה אמפירית כולל שאלונים

הקשר בין דפוסי התקשרות לאופן החוויה של סדנת תופים

בהנחיית:
מגיש:
ת.ז.

תאריך:

תוכן העניינים

מבוא 3
תיאוריית ההתקשרות של בולבי 3
תיפוף 6
הקשר בין דפוסי ההיקשרות לחוויית סדנת תופים 10
השערות המחקר 10
שיטת המחקר 12
משתתפים 12
כלים 12
מהלך המחקר 13
ממצאים 14
דיון 16
ביבליוגרפיה 18
נספח – השאלונים 20

רשימת טבלאות
טבלה 1 – מהימנות שאלון חווית הסדנה 13
טבלה 2 – משתני המחקר 14
טבלה 3 – קורלציות בין משתני המחקר 14

מבוא

תיאוריית ההתקשרות של בולבי
רקע
הקשר שבין התינוק לסביבתו מהווה זה שנים רבות בסיס למחקר רב ומגוון הבוחן אספקטים שונים של קשר זה. אחת התיאוריות החשובות שהתפתחו במהלך המאה הקודמת (ומהווה מסגרת תיאורטית לרבים מהמחקרים העכשוויים (מיקולינסר וברנט, 2005) הינה תיאוריית ההתקשרות (Attachment Theory), אותה פיתח ג'ון בולבי (John Bowlby, 1907-1990), שהוצגה לראשונה בשנות החמישים של המאה הקודמת. בבסיסה של תיאוריה זו עומד הקשר בין התינוק למטפל העיקרי בו (לרוב האם) והאופן בו קשר זה מהווה בסיס להתפתחותו הרגשית של התינוק והתנהגותו במהלך חייו, הן כילד והן כבוגר. החידוש אותו הציג בולבי בתיאוריה זו הינו הרעיון, רעיון שהוכח אמפירית במהלך השנים, כי המוטיבציה המניעה את התנהגותו של התינוק אינה לסיפוק דחפיו הבסיסיים כפי שטען פרויד, כי אם חיפוש אחר מערכת התקשרות לשם הגנה ובטחון שאינם בהכרח קשורים בצרכיו הפיזיים כגון מזון (מיקולינסר וברנט, 2005).
תיאוריית ההתקשרות של בולבי גורסת כי תחושת הבטחון הבסיסית של הפרט, ההערכה העצמית שלו והרווחה הנפשית שלו למעשה נשענות על טיבו של קשר זה וכי למערכת ההתקשרות חשיבות רבה בוויסות מצבים רגשיים במהלך חייו של התינוק (מיקולינסר וברנט, 2005). היא זו גם המאפשרת לילד לחקור ולחוות את העולם בהעניקה לו "בסיס בטוח" אשר יוכל לשוב אליו בכל עת (Simpson, 1998).
החשיבות בתיאוריה של בולבי טמונה לא רק בהצגת ההפרדה בין הצורך בהישרדות פיזית ובין התנהגות המונעת מרצון להשיג בטחון והגנה באמצעות התקשרות לאדם אחר (המטפל, לרוב כאמור מדובר באם ו/או האב), צרכים שבולבי טען כי הינם מולדים אלא גם בטענתו כי ההתקשרות הינה למעשה נלמדת (Simpson, 1998).