השוואה האינטליגנציה הרגשית בין בנימין נתניהו לאהוד ברק

אוניברסיטת בר- אילן
היחידה ללימודי תקשורת ועיתונאות

עבודה סמינריונית בקורס:
מנהיגות פוליטית וציבורית

בנושא:

השוואת האינטליגנציה הרגשית בין בנימין נתניהו לאהוד ברק

מרצה:
מגישה:
ת.ז.:
תאריך הגשה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
1.1. רקע 2
1.2. שאלת המחקר 3
1.3. מטרת המחקר וחשיבותו 3
1.4. מערך המחקר 4
2. סקירת ספרות 5
2.1. הפוליטיקאים החדשים והתקשורת 5
2.2. אינטליגנציה רגשית ומנהיגות 6
2.3. בנימין נתניהו 11
2.4. אהוד ברק 12
3. שיטת המחקר 15
3.1. איסוף הנתונים 15
3.2. ניתוח הנתונים 15
4. ניתוח מימדי האינטליגנציה הרגשית 17
4.1. מודעות עצמית 17
4.2. ניהול עצמי 18
4.3. מודעות חברתית 20
4.4. ניהול מערכות יחסים 21
4.5. סיכום 23
5. דיון (ההשוואה) 24
6. מסקנות וסיכום 26
7. בבליוגרפיה 28

1. מבוא

1.1. רקע

המערכת הפוליטית כפי שהכרנו בעבר השתנתה. על פי גלילי (2004) האחראים העיקריים לשינוי הזה הם אמצעי תקשורת אשר הפכו למתווכים העיקריים בין הזירה הפוליטית ובין הציבור. זהו עידן המדיה-פוליטיקה, שבו הפוליטיקה ברובה מתרחשת בתוך זירת התקשורת והאירועים הפוליטיים נתפסים כאירועי מדיה. היחלשות המפלגות בדמוקרטיות הליברליות המערביות, התעצמות התקשורת והתגברות הממד האישי בפוליטיקה יצרו תופעה הקרויה בספרות "פוליטיקה חדשה". "הפוליטיקה החדשה" נוצרה בעקבות תהליכים סוציולוגיים עמוקים, אשר התרחשו בשלושת העשורים האחרונים בדמוקרטיות מתועשות במיוחד, והפכו את האזרחים בחברות המערביות הפוסט-תעשייתיות למשכילים יותר, ואת המפלגות הפוליטיות לחלשות יותר, והביאו אל סופה את הפוליטיקה האידיאולוגית-מעמדית. תהליכים אלה חייבו את צמיחתם של מנהיגים פוליטיים, אשר שמים את הדגש ברצונותיו של הבוחר ובטיפוח המוניטין האישי שלהם, ואשר הזיקה שלהם בתהליכי קביעת המדיניות היא לידע הנשאב מסקרים יותר מאשר לאידיאולוגיה המפלגתית. הם מסתמכים על יועצי תקשורת, על מגייסי כספים, על סוקרים ועל חוג סגור של אנשים שעובדים בעבורם, ולא בעבור הגופים המפלגתיים הממוסדים. מסעי הבחירות של "הפוליטיקאים החדשים" ממוקדים בציבור הבוחרים כולו, ואינם בהכרח מחויבים לתווית של מפלגה זו או אחרת (גלילי, 2004). אותם מנהיגים פוליטיים – "הפוליטיקאים החדשים", הם בראש ובראשונה כוכבי תקשורת, ידוענים וחביבי הסקרים. הם מאמינים בדרך כלל שהתקשורת היא שקובעת או שמגדירה את דמותם בציבור. אלו הם מנהיגים פוליטיים שחדירתם לזירה הפוליטית תלויה בזיהוי הצרכים של הבוחר ומשולה להחדרת מותג שיווקי. המנהיג הפוליטי החדש מוכן לעצב מחדש את האני-מאמין שלו, כדי להתאים אותו לצורכי האזרחים שאמורים להצביע בעדו. בעוד שפוליטיקאי מסורתי רואה את עצמו מחויב יותר לנתיב מוגדר ואינו יכול לשנות עמדות מבלי שיואשם בסטייה מהדרך, "הפוליטיקאי החדש", הפוסט-מודרני, יכול להימלט ממכשלת האידיאולוגיה ולמתג את עצמו מחדש בהתאם לאופנות הפוליטיות המתגמלות ביותר מבחינתו. בנימין נתניהו ואהוד ברק הם דוגמא של פוליטיקאים מהזן החדש, אשר בראש ובראשונה הינם כוכבי תקשורת. בינימין נתניהו ואהוד ברק הינם פוליטיקאים שחדירתם לזירה הפוליטית תלויה לרוב בזיהוי הצרכים של הבוחר. שניהם פוליטיקאים מנוסים המנצלים את תכונותיהם. אחת הטכניקות שנבחנת כיום במחקר היא שימוש באינטליגנציה רגשית, זהו מונח מתחום הפסיכולוגיה המתייחס ליכולת או מיומנות האדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. דניאל גולמן וג'ניפר ג'ורג הציעו מודלים הכוללים מרכיבים לבחינת השימוש של מנהיגים באינטליגנציה רגשית. גולמן הציע מודל בעל 5 מרכיבים בסיסיים בניתוח האינטליגנציה הרגשית: היכולת לזהות את המצב הרגשי הנוכחי ולהבין את הקשר בין רגשות, מחשבה ופעולה; יכולת השליטה הרגשית והמעבר ממצב רגשי לא רצוי למצב רגשי אחר; היכולת להיכנס למצבי רגש הקשורים לדחף להגיע להישגים והצלחה; יכולת לקרוא ולהיות רגיש לרגשות הזולת כמו גם להשפיע עליהם; והיכולת לפתח ולשמור לאורך זמן על מערכות יחסים בין-אישיות. על פי גולמן, המיומנויות הללו קשורות אחת לשנייה באופן היררכי. לדוגמא: יש צורך ביכולת לזהות רגשות על מנת להשיג שליטה רגשית (גולמן, 2002). העבודה הנוכחית באה לנתח ולהשוות בין בינימין נתניהו ואהוד ברק כפוליטיקאים המשתמשים באינטליגנציה רגשית על פי המודלים של דניאל גולמן וג'ניפר ג'ורג'.