השפעות לקויות למידה על הדימוי העצמי בקרב סטודנטים

המכללה האקדמית תל חי

הפקולטה לחינוך והוראה

השפעות לקויות למידה על הדימוי העצמי בקרב סטודנטים

עבודה מסכמת בקורס: אוריינות אקדמית

2026

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
לקות למידה 3
הפרעת קשב וריכוז 4
דימוי עצמי 4
השפעות לקות הלמידה על הדימוי העצמי בקרב סטודנטים 5
סיכום 7
מקורות 8

מבוא

לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים ומקשה על הפרט לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מבני גילו (‎American‎ ‎Psychiatric‎ ‎Association‎, 2013). הלקות אינה חולפת עם הגיל אלא מלווה את הפרט לאורך כל חייו, והשפעתה חורגת מן הזירה הלימודית אל התחום החברתי, הפסיכולוגי והנפשי (איצקוביץ וכפיר, 2011; טריגר ואחרים, 2003). בעשורים האחרונים גדל מספרם של הסטודנטים עם לקויות למידה והפרעת קשב במוסדות להשכלה גבוהה, בין היתר בעקבות שיפור באיתור ובאבחון ובהרחבת ההתאמות הניתנות להם (דהן ואחרים, 2016; רוסק ואחרים, 2017). מגמה זו הפכה את דרכי ההתמודדות של אוכלוסייה זו בהשכלה הגבוהה לסוגיה מחקרית מרכזית, ומחקרים עדכניים ממשיכים לבחון אילו משאבים אישיים מנבאים הצלחה אקדמית בקרבה (‎Sharabi‎ ‎et‎ ‎al‎., 2025).

במקביל, הדימוי העצמי נתפס בספרות המקצועית כמערכת מאורגנת של תכונות והערכות שאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיה, והוא בנוי מכמה ממדים: אישי, גופני, מוסרי, משפחתי וחברתי (בר-אל ונוימאיר, 2013; ‎Fitts‎, 1965). רכיבי הדימוי העצמי וההערכה העצמית משפיעים במידה רבה על הבריאות הנפשית, על תחושת הרווחה האישית ועל ההצלחה בחיים (בר-אל ונוימאיר, 2013; טריגר ואחרים, 2003). בקרב אנשים עם לקויות למידה, חוויות של כישלון חוזר, תיוג שלילי מצד הסביבה ובידוד חברתי עלולות לשחוק את הדימוי העצמי ולהיות מלוות בתחושות בדידות ותסכול (עינת, 2009; שרוני וברגשטיין, 2010). מחקר עדכני שבחן את תפיסת העצמי של לומדים עם לקות למידה ספציפית מצא כי היא נבדלת מזו של לומדים ללא לקות בכמה ממדים (‎Fyodorova‎-‎Radicheva‎, 2021), ומחקר אחר הראה כי דימוי עצמי נמוך ותחושת בדידות קשורים גם לפגיעות בזירה המקוונת (‎Touloupis‎, 2024).

לשאלת הקשר בין לקות למידה ובין הדימוי העצמי יש חשיבות מעשית ולא רק תאורטית. מחקרים הראו כי תמיכה רגשית ולימודית במהלך הלימודים מיטיבה עם ההערכה העצמית ועם אסטרטגיות הלמידה של סטודנטים עם לקויות למידה (עינת, 2009; ‎Heiman‎ & ‎Kariv‎, 2004), וכי משאבים אישיים כגון חוסן נפשי ומסוגלות עצמית אקדמית ממלאים תפקיד מרכזי בהסתגלות האקדמית ובהצלחה בלימודים (‎Greenbank‎ ‎et‎ ‎al‎., 2026; ‎Sharabi‎ ‎et‎ ‎al‎., 2025). מכאן שהבנת הקשר בין הלקות ובין הדימוי העצמי עשויה להנחות את בניית מערכי התמיכה במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, הספרות אינה חד משמעית: יש הטוענים כי לקות למידה מובילה בהכרח להערכה עצמית נמוכה, ויש הטוענים כי יחס מיטיב וההתאמות שמקבלים הלומדים עשויים דווקא לחזק את הערכתם העצמית (איצקוביץ וכפיר, 2011; דהן ואחרים, 2016).

מטרת עבודה זו היא לסקור את הספרות המקצועית העוסקת בהשפעתה של לקות הלמידה על הדימוי העצמי בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, ולבחון מה מלמדים הממצאים על הגורמים המחלישים ועל הגורמים המחזקים את הדימוי העצמי של אוכלוסייה זו. שאלת המחקר המנחה את העבודה היא: כיצד משפיעה לקות הלמידה על הדימוי העצמי של סטודנטים, ואילו גורמים ממתנים את הפגיעה בדימוי העצמי או תורמים לחיזוקו.

העבודה בנויה מסקירת ספרות הכוללת שלושה חלקים. החלק הראשון מציג את הגדרת לקות הלמידה, את שכיחותה ואת מאפייניה לאורך החיים, ובתוכו גם דיון בהפרעת קשב וריכוז כהפרעה נלווית שכיחה. החלק השני מציג את מושג הדימוי העצמי, את היחס בינו ובין ההערכה העצמית ואת הממדים השונים המרכיבים אותו. החלק השלישי עוסק בהשפעות לקות הלמידה על הדימוי העצמי בקרב סטודנטים, ומציג את הממצאים השונים ואף הסותרים שעלו בספרות. העבודה נחתמת בפרק סיכום המרכז את עיקרי הטיעונים ואת המסקנות העולות מן הסקירה.