טראומות כור ההיתוך, הגזע והאימפריה והמפגש עם פנטזיות של אחרים – סיכום פרק 3 מספר הקורס: זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני

פרק שלישי: טראומות כור ההיתוך, הגזע והאימפריה והמפגש עם פנטזיות של אחרים

תוכן עניינים

3.1 מבוא 1
הטראומה של הגיבורה בסרט "שתיקת הכבשים" 3.2 2
טראומות קולקטיביות בהיסטוריה האמריקנית 3.3 3
3.3.1 אישי וקולקטיבי ב"שתיקת הכבשים" – התרבות של הפצע 4
3.3.2 שלוש טראומות גרעין בהיסטוריה האמריקנית 4
מהי פנטזיה? 3.4 6
3.4.1 פנטזיה היא אישית ותומכת במציאות 6
3.4.2 פנטזיה ורב-תרבותיות בהתקבלות "שתיקת הכבשים" 7
3.4.3 הסובייקט המפוצל והטראומה של הממשי באחר הגדול 8
3.4.4 האיווי של האחר כפנטזיה 8
3.4.5 פנטזיה והאיווי של האחר ב"שתיקת הכבשים" ובקולנוע האמריקני העכשווי 9
3.4.6 האידאולוגיה של הפנטזיה של ידיעת האיווי של האחר 10

3.1 מבוא

הפרק משלים את הצגת המושגים המרכזיים של הספר, הוא מציג שלוש טראומות מרכזיות בהיסטוריה האמריקנית, הלוא הן טראומת כור ההיתוך, טראומת הגזע וטראומת האימפריה, ומרחיב את הדיון במושג הפנטזיה שכבר נזכר בשני הפרקים הקודמים. הסרט המרכזי כאן הוא שתיקת הכבשים, המאפשר להדגים הן את טראומות הגרעין הן תפיסות שונות של מושג הפנטזיה.

הטראומה של הגיבורה בסרט "שתיקת הכבשים" 3.2

הסרט שתיקת הכבשים עוקב אחר מאמצי רשויות החוק בארצות הברית ללכוד רוצח סדרתי המכונה "באפלו ביל", ומתמקד בחוויותיה של קלריס סטרלינג (ג'ודי פוסטר), חניכה באימונים לקראת הפיכתה לסוכנת של האף-בי-איי. במהלך הסרט נחשפת קלריס לדמותו של ד"ר חניבעל לקטר (אנתוני הופקינס), פסיכיאטר אנין טעם ובעל חוש אסתטי מפותח שנוהג לרצוח אנשים ולאכול אותם. לקטר מסייע לה ללכוד את הרוצח ובתמורה תובע לדעת פרטים אישיים עליה. מן השיחות עמו ומשני פלאשבקים אל ילדותה אנו לומדים על עברה של קלריס ועל חוויות שעשויות להיחשב טראומטיות.
האירוע הקשה ביותר בילדותה הוא מות אביה כשהייתה בת עשר. האב היה מרשל מקומי שנורה בידי פורצים, שרד למעלה מחודש ואז נפטר, והותיר את בתו לבדה. חוויה טראומטית אפשרית נוספת מתרחשת לאחר מותו, כאשר קלריס עברה לגור בחווה של כבשים וסוסים. היא התעוררה לפנות בוקר לקול שנשמע כבכי של ילדים, גילתה כבשים המובלים לשחיטה, ניסתה להציל אחד מהם וברחה עמו עד שנעצרה בידי השריף. הכבש נשחט והיא נשלחה לבית יתומים. מאז היא ממשיכה להתעורר בבקרים ולשמוע את זעקות הכבשים. לקטר משוכנע שרצונה להשתיק זעקות אלה הוא שדוחף אותה לחפש את הרוצח ולהציל את קתרין, האישה הצעירה שנחטפה. אפשרויות נוספות לטראומה הן מות אמה בילדותה המוקדמת, שאותו היא מזכירה אך אינה חוזרת לעסוק בו, ואולי התעללות מינית בחווה, שהסרט אינו שב לברר. גם דמותו של הרוצח, לטענת לקטר, עוצבה בידי שנים של התעללות שיטתית בילדותו.
חוויות אלה עונות על ההגדרה של טראומה כחשיפה לגורם דחק קיצוני הפוגע בשלמות הפיזית של אדם. כפי שהראה פרויד, טראומה עשויה להיות צירוף של כמה אירועים, כמו זיכרון כיסוי המצביע על זיכרון אחר, או אירוע שמקבל את מלוא חומרתו רק בהשפעה בדיעבד. ייתכן אפוא שהטראומה הקשורה בכבשים משמשת כיסוי לטראומת מות האב או משתלבת בה…….

סיכום פרק 3 מתוך הספר:

אלססר, ת. וחגין, ב. (2012). טראומות כור ההיתוך, הגזע והאימפריה והמפגש עם פנטזיות של אחרים. בתוך: זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני (133-176). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.