יהודי צפון אפריקה תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי: תמורות במעמד המשפטי, בזהות ובחינוך

יהודי צפון אפריקה תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי: תמורות במעמד המשפטי, בזהות ובחינוך

מבוא 1
מן הסדר הקדם-קולוניאלי אל הסדר הקולוניאלי 2
צו כרמיה 1870: אזרחות קולקטיבית וגבולותיה 2
גבולות הזכאות: יהודי הסהרה 3
פרוטקטורט במקום סיפוח: תוניסיה ומרוקו 3
מרוקו: נתיני הסולטאן 4
כל ישראל חברים: חינוך, זהות וניעות חברתית 5
קולות פנימיים ומגבלות נרטיב ההתמערבות 6
אנטישמיות קולוניאלית ויחסי יהודים ומוסלמים 6
וישי וביטול צו כרמיה: מקרה מבחן לשבריריות המעמד 7
פרשנויות מתחרות בשדה המחקר 8
סיכום 9
רשימת מקורות 9

מבוא

כיבוש אלג'יריה בידי צרפת בשנת 1830 פתח תקופה שבה מעמדם של יהודי צפון אפריקה נקבע יותר ויותר בתוך מערכות שלטון, משפט וחינוך אירופיות, ופחות ופחות בתוך הסדר המשפטי שקדם להן. המנהל הקולוניאלי לא הסתפק בשינוי כללי המיסוי או ההגנה, אלא ייצר קטגוריות משפטיות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן, ובראשן קטגוריית ה'ישראליט אינדיז'ן', שסיווגה את היהודים כקבוצה נבדלת הן מן האוכלוסייה המוסלמית והן מן המתיישבים האירופים (‎Schreier‎, ‎2012‎). הקטגוריות האלה לא נותרו על הנייר: הן קבעו מי כפוף לאיזה בית דין, מי רשאי להצביע, מי יכול לרכוש קרקע ומי נחשב בן חסות של מעצמה זרה.

המהלך המסמן ביותר בתהליך הזה הוא צו כרמיה משנת 1870, שהעניק אזרחות צרפתית ליהודי המחוזות הצפוניים של אלג'יריה בעוד שרוב האוכלוסייה המוסלמית נותרה במעמד של נתינים. ואולם מחקר עדכני מראה כי אין לראות בצו אירוע חד-פעמי המנתק בין 'לפני' ל'אחרי', אלא שלב בתוך תהליך ארוך של הגדרה מחדש של הזכאות, תהליך שהתחולל לאורך העשורים שבין 1860 ל-1900 ושהיה נתון במחלוקת מקומית מתמשכת (‎Ofrath‎, ‎2021‎). בתוניסיה ובמרוקו, שבהן הוקמו משטרי פרוטקטורט ולא סיפוח, התגבשה תמונה שונה בתכלית: היהודים נותרו נתיני השלטון המקומי, והתחרות בין מערכות משפט מקבילות עיצבה את מרחב הפעולה שלהם (‎Lewis‎, ‎2013‎; ‎Marglin‎, ‎2023‎).

לצד המשפט פעל גורם שני, ולעיתים משפיע לא פחות: רשת בתי הספר של חברת כל ישראל חברים, הידועה בשמה הצרפתי כי"ח, שהחלה לפעול בצפון אפריקה בשנות השישים של המאה התשע עשרה והפכה לסוכן המרכזי של השכלה בצרפתית בקרב יהודי האזור (‎Laskier‎, ‎1983‎). השילוב של שינוי משפטי ושינוי חינוכי הוא שעומד במרכז הוויכוח ההיסטוריוגרפי בשאלה אם הקולוניאליזם הצרפתי היטיב עם יהודי צפון אפריקה, קרע אותם מסביבתם, או עשה את שני הדברים גם יחד.

סקירה זו עוקבת אחר הספרות בחמישה צירים. תחילה נבחן המעבר מן הסדר הקדם-קולוניאלי אל הסדר הקולוניאלי; לאחר מכן נדון צו כרמיה וגבולות תחולתו; בהמשך מושווה המקרה האלג'ירי למשטרי הפרוטקטורט בתוניסיה ובמרוקו; לאחר מכן נבחנת רשת החינוך של כי"ח והביקורת המחקרית עליה; ולבסוף נדונים משבר וישי כמקרה מבחן וכן הפרשנויות המתחרות בשדה המחקר.